שיטת "העבודה" ויישומה על הקונפליקט היהודי-ערבי

שיטת "העבודה" ויישומה על הקונפליקט היהודי-ערבי
לאחר היעדרות של 5 שנים הגיעה בסוף חודש יוני ביירון קייטי לישראל, וקיימה מספר אירועים בהם נכחו אלפי משתתפים.
 
גולת הכותרת של הביקור היה אירוע שהתקיים ביום חמישי ה-22/6/06 ,בנושא יחסי יהודים ערבים ופתרון קונפליקטים בעזרת "העבודה", לאירוע הגיעו כ-700 איש, מתוכם כ- 200 ערבים שהגיעו בהסעות מאורגנות מכל רחבי הארץ נצרת ,באר שבע,רהט ,ירושלים וגם אוטובוס מהשטחים.
 
שיטת "העבודה" של ביירון קייטי, מבוססת על חקירה פנימית של המחשבות שלנו, בעזרת 4 שאלות והיפוך ( ראה מסגרת). תהליך "העבודה" עוזר לנו לזהות מחשבות שמעוררות מתח וסבל בחיים שלנו, בעזרת דף תלונה שאנו ממלאים כלפי האנשים בחיינו שיש לנו תלונות כלפיהם, או שאנחנו חשים כעס, תסכול, אכזבה או עצב לגביהם. לאחר שאנו רושמים את מחשבותינו מגיע שלב החקירה בו אנו שואלים את עצמנו שאלות על מחשבות אלה, שמים בספק את אמתותן, רואים את המחירים שאנו משלמים על המחשבות הללו, ובודקים מי נהיה בלי מחשבות הללו. בסופו של התהליך אנחנו "הופכים" את המחשבות שלנו ומגלים ניסוחים חדשים שמגלים לנו זווית ראייה חדשה לחלוטין על המצב.
 
נשאלת השאלה כיצד תהליך זה שהינו עבודה אינדיבידואלית פנימית טהורה יכול בכלל לסייע בפתרון של סוגיה כל כך סבוכה שקושרת בתוכה פוליטיקה, דת, לאומנות, טרור ושמעורבים בו ומסובכים בו עשרות מיליוני אנשים. לא רק זאת אלא שאנשים אלו מגיעים כל אחד מהמקום האישי שלו, עם רמת ההתפתחות והמודעות האישית שלו, וכל אחד מצוי גם בתוך תרבות שמכתיבה כללי משחק מסוימים.
 
הניסיון להתמודד עם משהו סבוך ומורכב כל כך כמו הקונפליקט היהודי-ערבי עם 4 שאלות אחידות ופשוטות נראה על פניו כניסיון שטחי וחסר סיכוי, או כגימיק, אך אם נתבונן לעומק של שיטת "העבודה" ייתכן ונגלה שם רבדים אחרים שיתנו לנו זווית ראיה חדשה ומאתגרת של הנושא.
 
"העבודה" נחשבת כיום לטכנולוגיה החדשנית והעצמתית ביותר על פני הפלנטה להתמודדות עם עולם המחשבה שלנו. מורים רוחניים גדולים נעזרים בה וממליצים עליה והיא קרויה "האוטוסטרדה אל עבר ההארה". בואו נבין מעט לעומק את הסודות הטמונים מאחורי השיטה הפשוטה הזאת שנבעה ממוחה ונפשה של אישה פשוטה, סוכנת נדל"ן, בעיירה מדברית נידחת בקליפורניה, וכיום משנה לחלוטין את חייהם של מאות אלפי אנשים ברחבי העולם.
 
השלב הראשון הוא להבין את מרכזיותה של התופעה הזו שאנו קוראים לה "מחשבה" על החיים שלנו: כל מעשה שאנחנו עושים וכל רגש שאנחנו מרגישים מקורם במחשבות. גם אם לפעמים המחשבה לא מודעת לנו, גם אם לפעמים היא כל כך אוטומטית וקולקטיבית . כל התפיסה שלנו את המציאות מתווכת ע"י מחשבות, המחשבות שלנו מפרשות את המציאות ואנחנו פועלים על פי פרשנות זו שאנו נותנים למציאות. עצם הפעולה ע"פ הפרשנות מייצרת ובוראת את המציאות כתמונת ראי של הפרשנות שלנו.
 
כך למשל אם הפרשנות שלי על התנהגותו של אדם היא שהוא שונא אותי ורוצה ברעתי, אני אפעל בעולם ע"פ פרשנות זו, כלומר אתגונן ממנו, אתקוף אותו ואחשוד בו. כשאדם זה יתקל בהתנהגות זו שלי, גם אם מלכתחילה לא שנא אותי, מהר מאד יתחיל לשנוא אותי בעקבות התנהגותי וכך המחשבה שלי שהוא שונא אותי יצרה מציאות והוכיחה את עצמה. אם רק הייתי מסוגל להתבונן במחשבה "הוא שונא אותי" ללא הזדהות עם מחשבה זו, אם רק הייתי מסוגל לבדוק אותה לפני שאני פועל על פיה, יכול להיות שהייתי מגלה שבכלל לא בטוח שהיא נכונה, מה שכן בטוח הוא שאם אפעל על פיה , אפיץ בעולם אלימות ושנאה. אם הייתה לי אפשרות זו, כל המעגל השלילי של שנאה ואלימות שנבנה בעולם היה נכחד.
 
האנושות היא אחת ויש לה מוח אחד המורכב מכל המוחות של האינדיבידואלים המרכיבים אנושות זו. המוח האחד הזה לא בוגר כרגע, לא בשל, לא מפותח , ילדותי. המוח האחד האנושי כיום פועל מתוך פרשנות שאלימות וכוח מניעים את העולם והוא מגיב בהתאם.
 
כל מוח אינדיבידואלי שמשתחרר מתפיסות פרימיטיביות אלו של אלימות, פשוט מקצר את המעגלים החשמליים המותנים של תגובתיות אלימה. ככל שיהיו לנו יותר מוחות אינדיבידואלים בוגרים ומשוחררים מהקונספציות הפרימיטיביות, כך כל הפעילות התבניתית האלימה של המוח האחד תשתבש עד שבסופו של דבר תקרוס ופעילות אחרת, שפויה יותר מיטיבה יותר תחליף אותה.
 
מה שמעורר תקווה הוא שאין צורך שכל חמישה מיליארד המוחות האנושיים ישתנו אחד אחד. צריך הרבה פחות שכן כל אחד מאיתנו מעורב וחי במגע עם עשרות ומאות אנשים שונים, והאפקט של מוח חדש ובוגר אחד הוא אקספוננציאלי ולא לינארי.
 
"העבודה" עושה בדיוק את זה, היא עושה טרנספורמציה למוח האינדיבידואלי, ומייצרת מוח חדש, בוגר יותר בשל יותר, שלא נגרר אחרי כל מחשבה קטנונית כמו "היא צריכה לאהוב אותי יותר". כיצד היא עושה זאת ע"י זה שהיא שואלת שאלות על המחשבה, ובסופו של דבר הופכת אותה . כשאני הופך את המחשבה "היא צריכה לאהוב אותי יותר" ל- "אני צריך לאהוב אותה יותר" ואני מוצא גם שלוש סיבות למה זה נכון ואיך אני באמת עוד לא מסוגל בעצמי לאהוב אותה יותר אני מייצר מסלולים חדשים במוח, אני פותח את הראש למחשבה מסוג חדש לזווית ראיה חדשה על העולם, שהיא אחראית יותר ובוגרת יותר. ומחשבה מסוג חדש פרושה גם בריאת מציאות חדשה ועולם חדש.
 
המטרה בכנס כמו זה שעשתה ביירון קייטי הוא לחשוף את המוחות הלא מפותחים עדיין שלנו, ערבים ויהודים כאחד על צורת חשיבה חדשה, צורת התבוננות חדשה על החיים בכלל ועל הקונפליקט בפרט. כשזה קורה ואנחנו חוזרים עם מוח חדש אל תוך סביבת החיים הרגילה שלנו אנחנו באופן טבעי מייצרים שם דינמיקה חדשה שבאופן מהיר ועצמתי משפיעה על רבים מהסובבים אותנו בלי בכלל שנתאמץ, ומובילה לתגובת שרשרת.
 
וכאן בא לידי ביטוי מרכיב הכרחי ומדהים נוסף שקיים ב"עבודה" , היא כל כך פשוטה ובסיסית שכל אחד, אבל ממש כל אחד יכול להבין אותה ולעבוד איתה. לא כולם מתחברים אליה בהכרח, אבל זה לא מהסיבה שהיא לא מובנת או מסובכת מדי. הפשטות של "העבודה" הופכת אותה לנגישה לכולם, לא משנה באיזה תרבות הם חיים ובאיזה רמת התפתחות, היא פשוט מסוגלת לחשוף כל אחד לטבע הישיר והבלתי אמצעי של המציאות האחת והבלתי נפרדת המתגלה לפנינו כאשר ענני המחשבה מפסיקים להסתיר אותה. "העבודה" פוגשת כל אחד בדיוק היכן שהוא נמצא, כיוון שהיא מורכבת רק משאלות ואת התשובות נותן האדם עצמו לפי רמת הבנתו ולפי תפיסתו.
 
כאשר אנחנו בונים משהו חדש , משהו מורכב יותר מהפשוט יותר, אנחנו צריכים לעשות זאת שלב אחר שלב, נדבך אחר נדבך, אי אפשר לדלג שלבים ואי אפשר לעשות קיצורי דרך. אך "העבודה" איננה מכוונת לבנייה אלא להרס, ועם אותו הפטיש אפשר להרוס גם בקתה עלובה וגם טירות מפוארות. היא הורסת ומפוררת ומנטרלת כל מחשבה שגורמת סבל, כל מחשבה שמתווכחת עם המציאות ולא משנה אם היא נחשבת ע"י תושב מחנה פליטים עלוב ונידח או איש הייטק מתוחכם. היא הורסת את כל מבנה החשיבה השגוי של האנושות, ומההריסות הללו שלב אחר שלב באטיות ובמלאכת מחשבת ניתן יהיה לבנות אנושות חדשה, שפויה יותר ,רודפת שלום, הרמונית, שמזהה את האחדות ולא רק את הנפרדות.
 
אריק פלד
פסיכולוג טרנספרסונלי, בעל תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד
בוגר התכנית לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית
בוגר ביה"ס של ביירון קייטי ומארגן הביקור שלה בארץ
מנהל מרכז "פתח למחשבה" – מרכז לשיטת "העבודה" של ביירון קייטי

Share by: