העבודה של ביירון קייטי , מהפכה בהבנה שלנו של מערכות יחסים

הציטוט שבכותרת הינו של ביירון קייטי מורה רוחנית אמריקאית שסוחפת אחריה מאות אלפים בארה"ב ובאירופה. קייטי – אשה פשוטה, שנולדה בעיירה נידחת במדבר בדרום קליפורניה, החלה לסבול מדיכאון בשנות השלושים של חייה, דיכאון שהלך והעמיק במשך עשר שנים עד שאושפזה במוסד לגמילה מאלכוהול, שכן זה היה המקום היחיד שהביטוח הרפואי שלה אישר לה לשהות בו.

 

במהלך שהותה במוסד חוותה קייטי הארה ספונטנית וגילתה דרך התבוננות חדשה לחלוטין על המציאות והחיים. קייטי גילתה באופן חוויתי וישיר שמה שגורם לנו סבל מתח וכאב בחיינו אינה המציאות עצמה אלא העובדה שיש לנו מחשבות שרוצות שהמציאות תהיה אחרת מכפי שהיא. למשל – "אבא שלי צריך להתעניין בי יותר" ,"בן-זוגי צריך לעבוד פחות שעות" , "הגוף שלי צריך להיות יותר רזה".

 

כאשר אנחנו מתווכחים עם המציאות אנחנו סובלים, וקייטי פיתחה שיטה מדהימה בפשטותה ובעוצמתה להתמודד עם מחשבות אלו, שיטה הנקראת "העבודה" של ביירון קייטי , או באנגלית – The Work of Byron Katie.

 

שיטה זו מאפשרת לנו להתבונן על המחשבות שגורמות לנו סבל בחיינו, לבדוק האם אכן הן נכונות, לזהות במדויק את הדרכים בהן המחשבה משפיעה עלינו, לראות מי נהיה וכיצד נחייה את חיינו ללא המחשבה הזו ועוזרת לנו למצוא דרכים אלטרנטיביות שהן יותר חומלות ומציאותיות להסתכל על מה שיש.

 

לצורך המחשה של עומק התובנה שמספיק רק אחד לצורך קיום מערכת יחסים מאושרת, בואו נעשה הדגמה קצרה של תהליך "העבודה", שהוא תהליך של דיאלוג בין האדם למדריך או בין האדם לבין עצמו. כשאתם קוראים את הדיאלוג, עצרו, הכנסו פנימה ושאלו את עצמכם שאלות אלו, התשובות שלכם הן אלו החשובות.

 

אז בואו ניקח מחשבה שהיא אוניברסלית וכולנו חושבים אותה פעמים רבות במערכות היחסים שלנו :

הוא צריך לקבל אותי כמו שאני

האם זאת אמת ?

כן, בוודאי!

האם את יכולה לדעת בוודאות שזאת האמת ?

כן ! אני רוצה להיות בדיוק מה שאני.

ומה המציאות, האם הוא מקבל אותך או לא ?

הוא לא מקבל אותי.

כלומר כשאת חושבת "הוא צריך לקבל אותי כמו שאני" את חושבת מחשבה שמתווכחת עם המציאות...

כן.

ואיך זה גורם לך להרגיש כשאת חושבת "הוא צריך לקבל אותי" – ובפועל הוא לא .

אני מרגישה אכזבה , תסכול , זעם , כאב.

איפה את מרגישה רגשות אלה בגוף?

אני מרגישה מין כיווץ חזק בבטן.

ואיך את מתייחסת אל בן-זוגך כשאת מאמינה למחשבה שהוא צריך לקבל אותך כמו שאת?

אני חסרת סבלנות כלפיו, מתפרצת עליו בכעס , לא מרוצה משום דבר שהוא עושה.

אז , האם את מקבלת אותו ברגעים אלו של כעס ?

לא.

האם המחשבה "הוא צריך לקבל אותי" מביאה אושר או סבל לחיים שלך?

סבל , הרבה סבל.

אז האם את רואה סיבה טובה לוותר על המחשבה הזו , להפסיק להאמין לה ?

לא, אני לא מוכנה להשלים עם זה שהוא לא מקבל אותי!

ואיך זה גורם לך להרגיש כשאת מתווכחת כל כך עם המציאות , עם עובדות החיים?

אני אומללה , ולא רוצה לחיות.

אז אשאל שוב, האם את רואה סיבה טובה להפסיק להאמין למחשבה הזו ?

כן, לא אצטרך לעבור את הסבל הזה.

אם כך , רק לרגע אחד , דמייני שמישהו לחץ לך על כפתור במוח והמחשבה הזו פשוט לא יכולה לעלות לך לראש – איך תתייחסי אל בן זוגך בלי המחשבה הזו.

אני אהיה אדישה כלפיו.

בואי נתבונן לרגע במה שאת קוראת לו אדישות. האם תהיי יותר רגועה או פחות רגועה בלי המחשבה?

יותר רגועה.

האם תהיי יותר פתוחה להקשיב לו באמת עם המחשבה או בלי המחשבה?

בלי המחשבה.

האם תוכלי ביתר קלות לקבל אותו כמו שהוא עם המחשבה או בלי המחשבה?

בלי המחשבה.

אז , האם זאת אמת שתהיי אדישה כלפיו בלי המחשבה " הוא צריך לקבל אותי"?

לא, אני רואה עכשיו שלא, אני לא אהיה אדישה , להפך , אני אהיה קשובה.

ואיך תחיי את חייך בלי המחשבה "הוא צריך לקבל אותי"?

אהיה חופשיה , משוחררת, אוכל לחיות את חיי בלי לדאוג ולשאול את עצמי שוב ושוב – האם הוא יקבל את מה שאני עושה או לא. אהיה רגועה ושמחה.

נפלא, קייטי אומרת "אנחנו רחוקים תמיד רק מחשבה אחת מהאושר – המחשבה שאתם חושבים עכשיו"

טוב, אז עכשיו אנחנו מגיעים לשלב ההיפוכים, המחשבה המקורית היא "הוא צריך לקבל אותי כמו שאני", האם את יכולה למצוא היפוך למחשבה ?

הוא לא צריך לקבל אותי כמו שאני ?

כן , האם מחשבה זו נשמעת לך אמיתית באותה המידה כמו המחשבה המקורית?

האמת שלא , היא נשמעת נורא.

אני מבין , במשך עשרות שנים מנסה לחנך אותנו החברה שמסביבנו שבזוגיות נכונה בני הזוג שלנו אמורים לקבל אותנו כמו שאנו.

נכון.

אך מה המציאות של זה , האם הם מקבלים?

לא.

ברוכה הבאה לכדור הארץ, כאן בעולם הזה, בני הזוג שלנו לא מקבלים אותנו , לפעמים. כשאנחנו חושבים "בן הזוג שלי אמור לקבל אותי" אנחנו חושבים מחשבה לא-שפויה.

למה?

כי זו מחשבה שנוגדת לחלוטין את המציאות, את מהלך העניינים בעולם. למעשה זו ההגדרה של מחלת הנפש החמורה ביותר בעולם – פסיכוזה, אבדן קשר עם המציאות. כשאנו חושבים מחשבה כמו " הוא אמור לקבל אותי" , אנחנו לרגע אחד מאבדים את השפיות שלנו , מאבדים את הקשר שלנו עם המציאות, באותו הרגע אנחנו "פסיכוטים" ממש, ולכן גם חווים הרבה סבל. אז "העבודה" נועדה להחזיר אותנו לשפיות.

אז בואי תתני לי שלוש סיבות למה הוא באמת לא צריך לקבל אותך.

כי כשהוא לא מקבל אותי, הרבה פעמים אני רואה שהוא צודק, שהוא עולה על משהו נכון, על משהו בתוכי שהייתי רוצה לשפר ולשנות.

נהדר, זו סיבה ראשונה.

כי כשהוא לא מקבל אותי , אני רואה שאכפת לו ממני , שהוא שם לב אלי , שהוא רוצה קשר איתי.

יופי, ועוד סיבה?

אין לי.

אפשר להציע?

כן.

הוא לא אמור לקבל אותי – כי הוא לא , כי זאת המציאות , ואני תמיד רוצה להיות בהרמוניה עם המציאות, לרצות מה שהיא רוצה.

אני מבינה.

ועכשיו, חזרת לשפיות של עצמך, את לא עוד מתווכחת ומתנגדת לכל העולם. קייטי אומרת אני אוהבת את מה שיש לא כי אני אדם רוחני אלא כי אחרת אני סובלת.

כן.

אז בואי תמצאי עוד היפוך.

אתה יכול לעזור לי?

כן, ההיפוך הראשון שעשית היה של 180 מעלות: הוא צריך לקבל אותי – הוא לא צריך לקבל אותי. ההיפוך השני הוא להפוך את המשפט אל האחר. במקום הוא צריך לקבל אותי – אני צריכה לקבל אותו.

כן , זה נכון , אני באמת צריכה לקבל אותו.

תני לי שלוש דוגמאות בחיים שלך בהם את לא מקבלת אותו , שלוש ראיות לכך שאת לא מקבלת אותו כמו שהוא.

אני לא מקבלת את זה שהוא עובד יותר מדי שעות.

זה אחת.

אני לא מקבלת את חוסר התקשורתיות והריחוק שלו.

שתיים

אני לא מקבלת את העובדה שהוא לא משקיע בלבוש שלו.

נהדר. האם את יכולה לראות שמה שאת מצפה ממנו את בעצמך לא עושה. את מצפה שהוא יקבל אותך אך את לא מקבלת אותו.

כן, זה לא נעים כל כך לראות, וגם קצת מעצבן, אבל זה נכון.

האם את יכול לראות גם את מעגל ההרס , ההרס של כל מערכת יחסים הטמון במחשבה "הוא צריך לקבל אותי כמו שאני"

לא, האם אתה מוכן להסביר?

כן, בוודאי. כשאת חושבת "הוא צריך לקבל אותי" איך את מתייחסת אליו?

בכעס וחוסר סובלנות.

דמייני בבקשה, עם מישהו היה מתייחס אליך בכעס וחוסר סובלנות האם היית מסוגלת בקלות לקבל אותו כמו שהוא?

לא, ממש לא.

אז האם את יכולה לראות שהמחשבה "הוא לא מקבל אותי" תורמת לכך שהוא באמת לא יקבל אותך?

כן, אני רואה את זה , אני חושבת "הוא לא מקבל אותי" ואז אני כועסת ולא מקבלת אותו , ואז הוא נפגע וכועס בחזרה ולא מקבל אותי.

נכון, החשיבה שלנו כל הזמן מנסה להוכיח לעצמה שהיא צודקת.

זאת ממש מחשבה שמגשימה את עצמה, נכון?

בהחלט. וכעת אנו מגיעים להיפוך השלישי, הוא לא מקבל אותי כמו שאני – אני לא מקבלת אותי כמו שאני

וואו, זה כואב.

האם המחשבה ההפוכה נכונה באותה מידה או אף יותר מהמקורית.

יותר, הרבה יותר.

תני לי שלוש ראיות כיצד בחיים שלך אינך מקבלת את עצמך.

כשאני עושה טעות , אני אומרת לעצמי שאני מטומטמת. אני אומרת על עצמי שאני לא מושכת ואני אומרת על עצמי שאני שמנה.

את מאמינה למחשבות מאד מכאיבות על עצמך...

כן

האם את יכולה לראות שאת מצפה ממנו שיקבל אותך בעוד את לא מקבלת את עצמך?

כן

האם את יכולה גם לראות שאתם מאד דומים את ובן-זוגך?

איך?

הוא לא מקבל אותך , ואת לא מקבלת אותך.

אה, כן

קייטי אומרת, כל מה שאת מצפה ממישהו אחר שייתן לך – תני את אותו לעצמך. "אני צריכה ממנו קבלה" הפכי את זה

אני צריכה ממני קבלה

נכון, אז תני אותה לעצמך ואז תגלי שכל מערכות היחסים שלך משוחררות מתלות. קייטי אומרת "מספיק רק אחד כדי לקיים מערכת יחסים בריאה ומאושרת" , והאחד הזה זאת את.

תודה.

 

דיאלוג זה הוא דיאלוג דמיוני, המשקף דיאלוגים דומים שהתרחשו במציאות. "העבודה" איננה תיאורטית, ולכן ניתן להבין את עוצמתה רק ע"י חוויה ישירה של השיטה בעזרת עבודה עצמית או בהנחיית מדריך.

 

אריק פלד

פסיכולוג ומדריך בשיטת "העבודה".

בוגר ביה"ס לעבודה של ביירון קייטי.