בכל פעם שאני מתחילה משהו חדש -, וזה קורה הרבה בחיי, יש לי את המחשבה ש"אני צריכה להצליח". מחשבה שמלחיצה אותי מאוד ,כשאני מאמינה לה, אני לא יכולה להיות מי שאני. 

מחשבות הם לא אישיות ,הן ממוחזרות. אני בטוחה שיצא לכולנו לחשוב את המחשבה הזו.... ואיני מתכוונת לקחת עליה בעלות. אני מתכוונת לקחת אותה לחקירה בעזרת ארבעת השאלות בשיטת העבודה. 

העבודה היא זיהוי המחשבות המלחיצות וחקירה ע"י 4  השאלות.

אלו הן השאלות:

האם זאת האמת ?

האם את יכולה לדעת בוודאות שזאת האמת?

איך את מגיבה שאת מאמינה למחשבה ?

ומי תהיי ללא המחשבה הזו?

ואז מגיע שלב ההיפוכים.

חקירה עצמית

"אני צריכה להצליח"

האם זאת האמת?

כן (אני חייבת קול פנימי עולה)

האם את יכולה לדעת בוודאות שזו האמת?

לא. (אני לא יודעת מה צריך להיות או לא, )

איך את מגיבה שאת מאמינה למחשבה ש"את צריכה להצליח"?

אני מנסה להיות מישהו אחר מישהו שאני חושבת שהוא מוצלח.

 

אני מנסה לדבר רהוט ולאו דווקא פשוט מדברת. 

אני לא אמתית ולא מחוברת ללב שלי. אני בלחץ אני בעסק של האחרים מה הם חושבים איך אני נראית בעיניהם. אני מתביישת כי אני מדמיינת שהם רואים את כל הפגמים שלי את הפחד שלי את הלחץ שלי, את הגמגום או שהם שופטים את המראה החיצוני שלי (בטן ועוד..).

אני יורדת על עצמי דרך המחשבה של האחרים. מורידה אותי מטה ומחפשת כל הזמן פגמים. אני לא מחוברת. אני רוצה שהם יחשבו שאני מעבר לזה שאני מלאת ביטחון ושקט.

אני בלחץ כבר עכשיו בבוקר. אני בלחץ כבר מאתמול מול הילדים. אני מרגישה שאני צריכה לקבל חיזוקים מהחוץ .

כשאני מאמינה למחשבה אני מצרפת כל מיני דברים שלא עלו יפה (למשל התעצבנתי על הילדים ,רבתי עם בן הזוג) במשך השבוע לתחושה שאני לא אצליח שאני לא מספיק טובה.

בגוף זה נמצא בגרון ויורד מטה לחזה לאוזניים ללב. הצוואר נתפס הראש. מין רצון לבכות כזה.

מה עוד קורה לי שאני חושבת שאני צריכה להצליח?

אני פשוט מחפשת את זה בחוץ. אני מסתכלת על כל הדברים שעשיתי ומרגישה שלא הצלחתי בהם. מחפשת אותם ומלחיצה את עצמי יותר. 

אני לא פתוחה לפגוש את האנשים לא פתוחה ליום הזה. אני לא מסוגלת לבוא ולתת את מה שאני רוצה. את השיטה הזו שהיא בעצם אהבה עצמית עבור כולנו שהיא בעצם מתנה.

אני לא באה חדשה לפגוש את מה שיקרה או לא יקרה

אני לא נותנת לחיים הזדמנות ללמד אותי. אני לא סומכת, אני לא בתחושת ביטחון, אני מנסה לשלוט.

זה נמצא עכשיו בבטן. אני בעסק של המציאות, אני לא נותנת לעצמי להיות חלק מהמכלול , אני מפרידה אותי אני מרגישה לא אהובה, אני מרגישה נפרדת, אני מרגישה שאני צריכה לקנות את האהבה והאהדה. כאילו אנשים מטבעם לא יאהבו אותי.

אני מכשילה את עצמי ומלחיצה את עצמי. 

אני סגורה בתוך עצמי עם המחשבה הזו. אני מדמיינת אותי בדרך בלחץ , מגיעה בלחץ , מכינה דברים הלחץ מתבלבלת כועסת על עצמי. סיוט אני לא רוצה זאת. לא רוצה ללכת.

אני הופכת להיות כל כך מצומצמת. אני לא נותנת לי את המרחב. אני רוצה להשתחרר מזה כדי להצליח אני אפילו לא נותנת לי את המרחב לחקור. להאט את הקצב.

יש לי רווח בלהאמין למחשבה הזו. הרווח הוא להכניס אותי למתח כי יש לי פחד מהאדישות שלי מהמקום שיכול לא לקחת את המקום שלו ולוותר מראש או לא להשקיע.

אחרי שחקרנו לעומק את מה קורה לי עם המחשבה ,אני עוברת לשאלה 4

מי תהיי ללא המחשבה ש"את צריכה להצליח"?

בלי המחשבה אני נושמת לרווחה...

בלי המחשבה אני יכול להיות בתוך היום שלי בשקט .

נינוחה מול האנשים. אזכור מה אני צריכה לעשות

אני אקבל את אי ההצלחות שלי. אני אסתכל על הגדילה שלי .יהיה יותר מקום להתרגשות שזה יום מיוחד.

נקייה

שמחה

מכווננת

אני אביא את העבודה ולאו דווקא אצפה מכם מהאנשים לקבל להבין. אהיה נעימה אהיה בשקט. אספר אראה אעשה כמיטב יכולתי. יש חיוך קטן בפנים. יש שקט.

אני פשוט אני מה שיש לי להציע

בלי המחשבה אני כל כך אשמח לפגוש את האנשים שאני הולכת לפגוש, בלי המחשבה יש לי מקום בתוכי להקשיב להיות. בלי המחשבה זה לא משנה לי מה יהיו התוצאות של הדבר הזה, אני לא עסוקה בהם. אני באה לתת, אני באה פתוחה, אני באה אוהבת , אני מרגישה בת מזל על ההזדמנות הזאת. בלי המחשבה אני יודעת שאני שווה..

ועכשיו נעבור להיפוכים..

היפוך ראשון להופכי:

אני לא צריכה להצליח

זאת לא המטרה שלשמה אני באה. אני באה לתת את מה שיש לי לתת, ללמד , לפגוש להיות. 

.אני לא צריכה להצליח כי אם לא הצלחתי כנראה שאני לא צריכה .שזה לא הזמן שיש משהו אחר שהוא יותר נכון ומדויק לי.

אני לא צריכה להצליח (אם לא הצלחתי) כי החיים שלי מלאים גם בלי זה ויש לי מספיק עבודה. 

אני לא צריכה להצליח כי אני כבר הצלחתי, בעצם היותי מי שאני. כי אני כבר מוצלחת (כולנו) 

וזו התחושה שלי עכשיו ללא המחשבה הזו.

היפוך נוסף יהיה:

אני צריכה להיכשל

אני צריכה להיכשל בכדי לדייק את עצמי בכל פעם. בכדי ללמוד מה לעשות ואיך. זו הדרך הכי חזקה ללמוד.

אני צריכה להיכשל בכדי לחזור לעוד עבודה פנימית שלי . בכדי לחזור לעבודה ומתוך כך לחזור למרכז של עצמי. האמתי שהעולם החיצוני מוביל אותנו חזרה פנימה והגדילה הזו היא המשמעותית.

דוגמא קונקרטית עולה לי מאוד חזק לגבי גן הילדים שפתחתי עבור ביתי הקטנה- אני יותר מדויקת בעקבות זה שלא הכל עלה יפה. לגבי מה אני רוצה לעשות במה אני רוצה להתמקד. באיך לבחור את השותפים שלי. בלא להתפשר בלא לפחד שזה לא ילך. לא בכל מחיר לעשות דברים.

אני צריכה להיכשל 

כי לפעמיים אני לא מקשיבה לקול הפנימי שלי. אני צריכה להיכשל בכדי להיות יותר מכווננת כלפיו. .אני צריכה להיכשל בכדי לחזור ולהקשיב למה נכון לי יותר .

דוגמא קונקרטית תהיה שמאוד השתדלתי לא לאכזב חברה טובה . וזה טוב שאכזבתי אותה ולמעשה "נכשלתי" כי זה החזיר אותי למקום שאני צריכה לעשות מה שמתאים לי ולא יותר. שאני צריכה להיות קשובה לצרכים שלי ולא לנסות להיות משהי אחרת ולרצות. 

לרוב אחרי העבודה אני לוקחת את ההיפוכים האלה איתי במשך היום ונותנת להם להיכנס פנימה.