לפני כחודש באחת מקבוצות הלימוד והתרגול שלנו של תהליך החקירה הנקרא "העבודה של ביירון קייטי", ביקשה לעבוד מולי אישה צעירה, בנושאים שהאמונות שלנו לגביהן הוטבעו באנושות כבר מאות שנים - אוכל ושליטה. התהליך מוצג לפניכם כפי שהתרחש בזמן אמת. היא הייתה מוכנה לרגע אחד לבדוק מה אמיתי עבור עצמה. כולם מסביב יגידו אחרת - המדע יגיד לכם שצריך לשלוט בכמות האוכל, הרופאים ימליצו על זה, החברה תדרוש את זה ותצפה לזה, אמא תעיר ותתלונן, והאם אתם מוכנים לשאול את עצמכם?

 

בתחילתו של כל תהליך הנעשה עם "העבודה" אנו רושמים את מחשבותינו, רצונותינו ודאגותינו על נייר. לאחר מכן בעזרתו של מדריך בשיטה או עם עצמנו, אנו שואלים כמה שאלות בסיסיות על המחשבות שכתבנו. שאלות אלו עוזרות לנו לראות את כל הסיפור שלנו מזווית אחרת לגמרי. שאילת השאלות מבוססת על התובנה, אליה הגיעה ביירון קייטי, שכל הסבל, לא חלק, לא רוב, אלא כל הסבל שלנו בחיים נגרם לא כתוצאה מהמציאות עצמה, אלא כתוצאה ממחשבות שיש לנו שמתווכחות עם המציאות, כלומר שרוצות שהמציאות תהיה אחרת מכפי שהיא.

 

ש. האם את רוצה לדעת את האמת על הסיפורים שלך?

ת. כן.

ש. תבחרי משפט ממה שכתבת שאת רוצה לעבוד עליו!

ת. "אני לא אוהבת שאין לי שליטה על כמות האוכל שאני אוכלת".

ש. בואי ננסח את זה באופן חד יותר - " אני צריכה לשלוט בכמות האוכל שאני אוכלת". על פניו זו נראית מחשבה הגיונית, אוניברסלית, שאיך בכלל אפשר להתווכח איתה? ובכל זאת בואי נחקור: האם זאת האמת?

ת. כן.

ש. האם את יכולה לדעת בוודאות שזאת האמת?

ת. כן.

ש. מה ההוכחה שלך?

ת. אני לא מרגישה טוב אחרי שאני אוכלת ואני ממשיכה לאכול למרות שאני יודעת שזה לא יעשה לי טוב.

ש. כלומר ההוכחה שלך היא שיש לך תחושה גופנית לא נעימה. האם את יכולה לדעת בוודאות שזה מה שיעשה לך טוב בחיים, אם תשלטי בצורת האכילה?

ת. אם אצליח בזה אני אצליח לשלוט גם על דברים אחרים.

ש. האם את יכולה לדעת את זה בוודאות?

ת. לא.

ש. איך את מגיבה כשאת חושבת שאת צריכה לשלוט על כמות האוכל ואת לא שולטת בה?

ת. אני מרגישה דיכאון, חוסר ביטחון, לא נוח לי.

ש. איך את מתייחסת לעצמך?

ת. לא אוהבת את עצמי.

ש. חוסר הביטחון, הדיכאון, העובדה שאת לא אוהבת את עצמך, מעלים או מורידים את הסיכוי לשלוט על כמות האוכל?

ת. מורידים.

ש. אז האם המחשבה הזו עוזרת לך להגיע למה שאת רוצה?

ת. לא.

האם המחשבה הזו מביאה אושר או סבל לחייך?

ת. סבל.

ש. האם יש סיבה עבורך להפסיק להאמין למחשבה הזו?

ת. כן , פחות אסבול.

ש. מה הדבר הכי גרוע שיקרה לך אם תפסיקי לחשוב את המחשבה הזו?

ת. שום דבר רע לא יקרה לי.

ש. תעצמי עיניים ותראי את עצמך בלי המחשבה הזו. את אוכלת בדיוק כמו שאת אוכלת. והמחשבה הזו לא עולה לך בראש.

ת. קשה לי לחשוב כך.

ש. אני מבין שזה קשה ובכל זאת תנסי לראות את עצמך בלי המחשבה. איך תתייחסי לעצמך אם לא תוכלי לחשוב את המחשבה הזו?

ת. ארגיש יותר ביטחון.

ש. איפה ביטחון זה נמצא בגוף?

ת. בכפות הרגליים וזה עולה לאט לחיוך.

ש. אז מה גורם לך לסבל בסיטואציה הזו של אכילה, הגוף שלך, או המחשבה שלך שאני צריכה לשלוט בכמות האוכל?

ת. הגוף. עם הגוף שלי כמו שהוא עכשיו אני לא מרוצה.

ש. למה את רוצה לשנות את הגוף?

ת. כי לא נוח לי.

ש. האם את יכולה לדעת במציאות שתרגישי נוח עם הגוף אם תשלטי על צורת האכילה שלך? האם יכול להיות שאחרי שתלמדי סוף סוף לשלוט באכילה ותהיה לך תחושה נוחה בגוף את פתאום עלולה לחלות במחלה?

ת. כן.

ש. גוף זה דבר לא תמיד נוח, הוא רגיש, מזדקן, חולה. מה זה היה נותן לך אם היית מרגישה נוח עם הגוף?

ת. בעצם זה לא הגוף, זה השליטה על הגוף.

ש. האם את שולטת על הכבד, הכליות, תפקוד העיניים או בכל מיליוני התפקודים הפיזיולוגיים?

ת. לא.

ש. אז האם את יכולה בכלל לשלוט על הגוף שלך?

ת. זה מאכזב.

ש. מי תהיי בלי המחשבה אני צריכה לשלוט בגוף שלי?

ת. יותר משוחררת, זה יפנה מקום.

ש. תהפכי את המחשבה.

ת. אני לא צריכה לשלוט בכמות האוכל.

ש. תני שלוש סיבות.

ת. אני אוהבת לאכול. כשאני מאבדת שליטה זה גם בסדר. המחשבה לא עוזרת כי כשאני חושבת שאני צריכה לשלוט - אני סובלת.

ש. עוד היפוך.

ת. אני צריכה לשלוט על כמות האוכל שאני אוכלת הופך ל-אני צריכה לשלוט בכמות המחשבות שלי על האוכל. אני צריכה לשלוט בכמות המחשבות שאני מאמינה להן.

ש. זה שורש הסבל, המחשבה, לא האוכל. אם רק נדע איך לקחת בעלות ושליטה על המחשבות שלנו הגוף באופן טבעי יעקוב אחריהן. כדאי להתמקד במה שיש לנו עליו באמת שליטה - האם אנחנו מאמינים או לא מאמינים למחשבות שלנו?

ש. אז תבחרי עוד מחשבה.

ת. אני לא אוהבת שאין לי שליטה בחיים שלי.

ש. אז המחשבה היא "אני צריכה לשלוט בחיים שלי". ומה המציאות? את שולטת?

ת. אין לי שליטה.

ש. את מכירה מישהו בכדור הארץ שיש לו שליטה על החיים שלו? האם את יכולה לדעת בוודאות שאת צריכה לשלוט על החיים?

ת. אני לא יודעת.

ש. איך את מגיבה כשאת לא שולטת?

ת. עצבנית.

ש. העצבנות מוסיפה שליטה?

ת. לא.

ש. מה הרווח בלהחזיק במחשבה?

ת. אין רווח.

ש. האם את יכולה לחשוב על רווח סמוי?

ת. זה נותן פוקוס.

ש. כפי שאני מבין את זה, כשאני מאמין למחשבה שאני רוצה שליטה אז זה נותן לי תקווה, ששליטה אפשרית, אולי לא כרגע, אבל בעתיד, אם רק אשתנה. וזו אשליה מוחלטת.

ת. אני לא רואה את זה.

ש. מי תהיי בלי המחשבה הזו?

ת. כמו כולם, אדם פשוט.

ש. יש הרבה פשטות במקום הזה שלא מתווכח, שלא יודע. תהפכי את המחשבה.

ת. אני לא צריכה לשלוט על החיים שלי.

ש. ברוכה הבאה לחיים האמיתיים. תני לי שלוש סיבות טובות למה את לא צריכה לשלוט על החיים שלך.

ת. כי לא חייבים לשלוט, זה בסדר כשאין שליטה, לא חייבים ללכת לפי הנורמה.

ש. נהדר.

ת. זה בסדר להיות איך שאני. חוץ מזה שלפעמים אני אוהבת להיות בלי שליטה.

ש. אז מה עוד כתבת?

ת. אני לא רוצה לחוות לעולם הרגשה לא נוחה עם גופי.

ש. תהפכי.

ת. אני מוכנה לחוות הרגשה לא נוחה עם גופי. אני רוצה לקבל את עצמי כמו שאני ולחיות עם זה בשלום.