פתח למחשבה
דף הבית
לוח אירועים
על השיטה
מי אנחנו?
קהילה
צור קשר- 7 מתנות חינם
בלוג
מערכות יחסים
מפגשים אישיים
קבוצות לימוד ותרגול
טיפול זוגי
הכשרת מאמנים ומטפלים
 כסף ועבודה
כיצד להתמודד עם דימוי עצמי נמוך וביטחון עצמי נמוך
הורים  וילדים
פעילות לארגונים
מצא שותף לתהליך ה
הורדת דפי עבודה
תימלול אפשורים
בחזרה לרשימת המאמרים
מרי שונאת את בעלה
ביירון קייטי
06/02/2014

מרי שונאת את בעלה

קייטי: אוקיי, מתוקה, בואי נשמע את הסיפור, זה שמופיע עכשיו. אני מזמינה את כולכם לבדוק אם הסיפור הזה הוא גם שלכם. אין סיפור שהוא אישי – אפילו לא הסיפור שלכם. אז תראו אם מה שמרי מקריאה הופיע גם בחייכם. השתמשו במטאפורה המתאימה לכם.

מרי: אני לא אוהבת את בעלי בגלל שהוא משגע אותי – כל דבר בו, כולל הדרך שבה הוא נושם. מה

שמאכזב אותי הוא שאני לא אוהבת אותו יותר ושמערכת היחסים שלנו היא הצגה. אני רוצה שהוא לא יהיה נזקק, שלא יהיה תלוי בי, שיהיה יותר מצליח, שלא ירצה לשכב איתי, שיכנס לכושר, שיבנה לעצמו חיים מחוץ אלי ולילדים, שלא יגע בי יותר ושיהיה עוצמתי.

קייטי: זה פחות או יותר הכל?

[צחוק]

מרי: בעלי צריך להפסיק להשלות את עצמו שהוא טוב בעסק שלנו. הוא צריך לייצר יותר הצלחה. הוא צריך לראות את הכתובת על הקיר ולהבין שאין לנו את העושר שהיה לנו ולהתאפס. הוא צריך לקחת סיכון ולהפסיק להתעסק רק במה שנוח לו. אני צריכה שהוא יהיה יותר חזק כמו שהוא היה פעם, שיקח את החיים שלו לידיים, שיצור את האושר וההצלחה שלו בעצמו ושיעזוב אותי בשקט. בעלי הוא רכרוכי. הוא נזקק ועצלן. הוא עובד על עצמו. אני מסרבת להמשיך לחיות בשקר. אני מסרבת להמשיך לחיות את מערכת היחסים הזו בהעמדת פנים.

קייטי: יופי. יופי. את בטח מדברת בשם הרבה אנשים בחדר הזה. אז בואי נתחיל בהתחלה ונראה אם אנחנו יכולים להבין עוד אמיתות.

מרי: אני לא אוהבת את בעלי בגלל שהוא משגע אותי – כל דבר בו, כולל הדרך שהוא נושם.

קייטי: בעלך משגע אותך – האם זאת האמת?

מרי: כן.

קייטי: אוקיי. מה היא דוגמה לכך? [הפסקה.] הוא נושם.

[צחוק]

מרי: הוא נושם. כשאנחנו עושים שיחות ועידה בשביל העסק שלנו אני יכולה לשמוע את הנשימה שלו

בטלפון ואני רוצה לצרוח.

קייטי: אז הנשימה שלו משגעת אותך. האם זאת האמת?

מרי: כן.

קייטי: כן. אפשר להבין אותך. כולנו יכולים להזדהות עם זה. אני שומעת שזה באמת אמיתי עבורך. מה הן המחשבות שלך על הנשימה שלו בטלפון?

מרי: שהוא צריך להיות יותר מודע לכך שהוא נושם בכבדות בזמן שיחת ועידה.

קייטי: אז איך זה מרגיש כשאת נקשרת למחשבה הזו?

מרי: אני מרגישה שאני רוצה להרוג אותו.

קייטי: אז מה יותר מכאיב – המחשבה שאת נקשרת אליה על הנשימה שלו או הנשימה שלו?  

מרי: הנשימה יותר מכאיבה. נוח לי עם המחשבה שאני רוצה להרוג אותו.

[צחוק]

קייטי: את יכולה לשמור אותה. זה מה שיפה בעבודה הזו. את יכולה לשמור את כל המחשבות שלך. זה לא כאילו שיצרת אותן מלכתחילה.

מרי: אני אף פעם לא עשיתי את העבודה אז אני לא יודעת מה התשובות ה"נכונות".

[צחוק]

קייטי: התשובות שלך הן מושלמות, מלאך, אל תעשי חזרות. אז, הוא נושם בטלפון ולך יש את המחשבה שהוא צריך להיות יותר מודע לזה, והוא לא. מה המחשבה הבאה?

מרי: זה מעורר כל מחשבה נוראית שיש לי עליו.

קייטי: אוקיי. והוא עדיין נושם. הוא צריך להפסיק לנשום בטלפון. האם זאת האמת?

מרי: [הפסקה.] לא. זאת לא האמת. הוא עושה את זה. זה מה שאמיתי.

קייטי: אז איך את מגיבה כשאת נקשרת למחשבה שאת רוצה שהוא יפסיק לנשום בטלפון, והוא לא מפסיק?

מרי: איך אני מגיבה? אני רוצה לצאת משם. זה מרגיש לא נוח בגלל שאני רוצה לצאת משם ואני יודעת שאני לא הולכת לשום מקום.

קייטי: בואי נחזור לחקירה, מאשר להיכנס יותר עמוק לסיפור. כשאת עושה את העבודה בבית, תבחיני איך את מתרחקת מהחקירה לתוך פילוסופיה אחרת. את באמת רוצה לדעת את האמת?

מרי: כן.

קייטי: אוקיי. בואי נישאר עם הצהרה אחת בכל פעם. פשוט. את יכולה לראות סיבה להרפות מהסיפור הזה? ואני לא מבקשת ממך להרפות ממנו.

מרי: כן. יהיה הרבה יותר נעים לעשות שיחות ועידה בלעדיו.

קייטי: את יכולה לראות סיבה נטולת מתח לאחוז בסיפור הזה, בשקר הזה, שהוא צריך להפסיק לנשום בכבדות בשיחות ועידה?

מרי: לא.

קייטי: מי תהיי בזמן שיחת ועידה ללא הסיפור שלך?

מרי: אהיה הרבה יותר מאושרת. אהיה יותר עוצמתית. דעתי לא תהיה מוסחת.

קייטי: כן, מתוקה. זהו זה. זו לא הנשימה שלו שגורמת לבעיה שלך. אלו המחשבות שלך על הנשימה שלו, בגלל שעדיין לא חקרת אותן. בואי נסתכל על הדבר הבא.

מרי: אני לא אוהבת אותו יותר.

קייטי: האם זאת האמת?

מרי: כן.

קייטי: אוקיי. יופי. את באמת רוצה לדעת את האמת?

מרי: כן.

קייטי: אוקיי. היי שקטה. אין כאן תשובה נכונה או שגויה. את לא אוהבת אותו. האם זאת האמת?

מרי: [הפסקה ארוכה.]

קייטי: אם היית צריכה לענות בכנות, "כן" או "לא", והיית תקועה עם התשובה הזאת לתמיד, מה היא

תהיה? את לא אוהבת אותו. האם זאת האמת?

מרי: [הפסקה ארוכה. בכי.] לא.

קייטי: זו תשובה מאוד אמיצה. אנחנו חושבים שאם אנחנו עונים כך, אז אנחנו מפסידים ואולי לא תהיה דרך מפלט. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעשות משהו. זו רק שאלה! אנחנו כל כך מבועתים אפילו לענות על השאלה הפשוטה ביותר בכנות, בגלל שאנחנו משליכים קדימה מה עלולה להיות המשמעות של זה בעתיד.

איך את מגיבה כשאת נקשרת למחשבה שאת לא אוהבת אותו?

מרי: זה הופך את כל החיים שלי להצגה מטופשת.

קייטי: את יכולה לראות סיבה להרפות מהסיפור הזה שאת לא אוהבת אותו? ואני לא מבקשת ממך להרפות ממנו.

מרי: כן, אני רואה סיבה להרפות מהסיפור.

קייטי: עכשיו, את יכולה לראות סיבה נטולת מתח להישאר עם הסיפור?

מרי: [הפסקה ארוכה.] אני חושבת שאם אשאר עם הסיפור שלי, אז אוכל למנוע ממנו לרצות לשכב כל הזמן.

קייטי: זה גורם למתח?

מרי: אני מניחה שכן.

קייטי: את יכולה לחשוב על סיבה אחת נטולת מתח להישאר עם הסיפור?

מרי: אה, אני מבינה. לא. אין סיבות נטולות מתח להישאר עם הסיפור.

קייטי: מי תהיי כשאת עומדת עם בעלך ללא הסיפור שאת לא אוהבת אותו?

מרי: זה יהיה נפלא. זה יהיה אדיר. זה מה שאני רוצה.

קייטי: אני שומעת שעם הסיפור זה גיהנום. ובלי הסיפור זה נפלא. אנחנו רק מבחינות כאן. אז, אני לא אוהבת את בעלי. הפכי את זה.

מרי: אני כן אוהבת את בעלי.

קייטי: הרגישי את זה. זה בכלל לא קשור אליו, לא?

מרי: לא. זה ממש לא.

קייטי: בעלי אומר, "את אוהבת אותי?” ואני אומרת, "כן, בכל ליבי, ואין לך שום קשר לזה.”

[צחוק]

"אל תיקח את זה באופן אישי, מותק. האהבה הזאת היא אצלי.”

מרי: אני כן אוהבת את בעלי, ואת צודקת, זה בכלל לא קשור אליו.

קייטי: ולפעמים את שונאת אותו, וגם זה בכלל לא קשור אליו. הבן אדם פשוט נושם. את מספרת את

הסיפור שאת אוהבת אותו או שאת מספרת את הסיפור שאת שונאת אותו.

בעלי לא יכול לתת לי חיי נישואין מאושרים. נישואין מאושרים לא מצריכים שני אנשים. רק אחת – אני! אני לא יודעת איזה מין חיי נישואין יש לבעלי. אני רק יודעת שלי יש את חיי הנישואין המושלמים. זה לא אומר בהכרח שאני גרה איתו. אני לא צריכה להיות נוכחת עם מישהו כדי לאהוב אותם, או כדי לעשות את העבודה. הם בכל מקרה גרים רק בראש שלי.

יש היפוך נוסף.

מרי: אני לא אוהבת את עצמי.

קייטי: עד שאני יכולה לאהוב את בעלי בכל ליבי, אני חווה את זה כשנאה עצמית. אני חושבת שאם אתגרש ממנו, אז ארגיש טוב. אם לא אחקור, אקשור בדיוק את אותם המושגים לכל מי שיכנס לחיי אחריו. אנשים אומרים, "הו, קייטי, אני כל כך אוהבת אותך" ואני אומרת, "ובכן, כן, בטח שאת אוהבת, עד שלא אתן לך מה שאת רוצה או שתדמייני שאני עלולה לקחת מה שיש לך. זוכרת את הבחור הזה שהתגרשת ממנו? בסופו של דבר כל דבר שהשלכת עליו תשליכי גם עלי, בגלל שזו המערכת הבלתי נחקרת שאת עובדת איתה.” אנחנו לא נקשרים לאנשים או לדברים. אנחנו נקשרים למושגים בלתי נחקרים שנראים נכונים בתוך הרגע.

בואי נסתכל על הדבר הבא, מלאך.

מרי: אני רוצה שהוא לא יהיה נזקק, שלא יהיה תלוי בי, שיהיה יותר מצליח, שלא ירצה לשכב איתי, שיכנס לכושר, שיבנה לעצמו חיים מחוץ אלי ולילדים, שלא יגע בי יותר ושיהיה עוצמתי. אלו הם רק כמה.

קייטי: בואי נהפוך את כל ההצהרה הזו.

מרי: אני רוצה שלא אהיה נזקקת. אני רוצה לא להיות תלויה בו. אני רוצה להיות יותר מצליחה. אני רוצה שלא ארצה לשכב איתו. אני רוצה להיכנס לכושר. אני רוצה לבנות לעצמי חיים מחוץ אליו ולילדים. אני רוצה לא לגעת בו יותר. אני רוצה להיות יותר עוצמתית.

קייטי: אז הוא צריך לא להיות נזקק. מה המציאות של הדבר? הוא נזקק?

מרי: הוא נזקק.

קייטי: הוא לא צריך להיות נזקק. זה שקר. לפי המציאות שלך, הבחור נזקק. הוא תלוי. זהו זה. אז איך את מתייחסת אליו כשאת נקשרת למחשבה אני רוצה שהוא יפסיק להיות נזקק והוא נזקק?

מרי: אני פשוט רוצה לברוח כל הזמן.

קייטי: מי תהיי בחברתו בלי הסיפור שאת רוצה שהוא יפסיק להיות תלוי ונזקק?

מרי: מה שעלה בי עכשיו זה שאוכל להיות איתו במרחב של אהבה, במקום להתגונן כל הזמן. זה כאילו שאם אני מבחינה בחתיכה של נזקקות, אני יוצאת משם. אני חייבת לברוח. זה מה שאני עושה עם החיים שלי.

קייטי: את לא אומרת לא.

מרי: זה נכון.

קייטי: ובכן, כך זה חייב להיות. את לא יכולה שלא לקרוא לו נזקק עד שיש לך בהירות ותקשורת כנה. אז בואי ננסה את עניין הבהירות. את תהיי הוא, ותהיי מאוד נזקקת. אני אהיה בתפקיד הבהירות.

מרי: מר נזקק נכנס לחדר ואומר, "היתה לי עכשיו שיחת טלפון מעולה. את חייבת לשמוע עליה. דיברתי עם איזה בחור והוא הולך להיות נפלא בחברה. והיתה לי עוד שיחה...” ואת יודעת, הוא פשוט ממשיך וממשיך. בינתיים, אני עסוקה. יש לי דד-ליין.

קייטי: [בהירות] מותק, אני שומעת שהיתה לך שיחת טלפון נפלאה ואני רוצה שתצא מהחדר עכשיו. יש לי דד- ליין.

מרי: "אנחנו צריכים לדבר על התוכניות שלנו. מתי אנחנו נוסעים להוואי? צריך להחליט על חברות

התעופה...”

קייטי: [בהירות] אני שומעת שאתה רוצה לדבר על התוכניות שלנו לנסוע להוואי, ואני ממש רוצה שתצא מהחדר עכשיו.

מרי: "אם אחת מהחברות שלך היתה מתקשרת, היית מדברת איתה שעה. את לא יכולה עכשיו להקשיב לי לשתי דקות?”

קייטי: [בהירות] יכול להיות שאתה צודק, ואני רוצה שתצא מהחדר עכשיו. יש לי דד- ליין.

מרי: אני לא עושה את זה ככה. בדרך כלל אני מתנכלת לו. אני פשוט גוערת.

קייטי: את חייבת להתנכל, בגלל שאת מפחדת להגיד לא. את לא אומרת, "מותק, אני רוצה שתצא. יש לי דד- ליין,” בגלל שאת רוצה ממנו משהו. איזה תחבולה את מבצעת עליו ועל עצמך? מה את רוצה ממנו?

מרי: אני אף פעם לא ישירה עם אף אחד.

קייטי: בגלל שאת רוצה מאיתנו משהו. מה זה?

מרי: אני לא יכולה לסבול את זה כשמישהו לא אוהב אותי. אני לא רוצה חוסר התאמה.

קייטי: אז את רוצה את האישור שלנו.

מרי: כן, ואני רוצה לשמור על הרמוניה.

קייטי: מותק, אם בעלך נותן אישור למה שאת אומרת ועושה, אז יש הרמוניה בבית. האם זאת האמת? זה עובד? יש הרמוניה בבית שלך?

מרי: לא.

קייטי: את מוכרת את היושרה שלך כדי לייצר הרמוניה. זה לא עובד. חסכי מעצמך את הכמיהה לאהבה, אישור והערכה – מכל אחד.

קראי את ההצהרה שוב.

מרי: אני רוצה שבעלי לא יהיה נזקק.

קייטי: הפכי את זה.

מרי: אני רוצה שאני לא אהיה נזקקת.

קייטי: כן, את צריכה את כל ההרמוניה הזו. את צריכה את האישור שלו. מי הנזקקת כאן? מי התלויה? מי תלוי במי?

[צחוק]

מרי: [בשקט, באנחה] אלוהים.

קייטי: באמת?

[צחוק]

קייטי: בואי נהפוך את כל הרשימה.

מרי: אני צריכה שאני לא אהיה נזקקת, שלא אהיה תלויה...

קייטי: בבעלך, אולי? במה את תלויה בו?

מרי: אני צריכה שאני אהיה יותר מצליחה. אני צריכה שאני לא ארצה לשכב איתי.

קייטי: זה יכול להיות ממש תקף אם תשבי עם זה קצת. כמה פעמים את מריצה בראש שלך את הסיפור של לשכב איתו כשאת שונאת את זה?

מרי: כל הזמן.

קייטי: כן. את שוכבת עם עצמך (בחשיבה שלך) וחושבת כמה זה נוראי. את מריצה את הסיפור של איך זה לשכב עם בעלך. הסיפור הזה הוא מה שדוחה אותך. הפסיקי לעשות סקס נוראי עם עצמך (במחשבותייך) ולהגיד שזו אשמתו. סקס ללא סיפור אף פעם לא דחה אף אחת. זה פשוט מה שזה. או שאת שוכבת, או שלא. זה הסיפור שאנחנו מספרים על סקס שדוחה אותנו. תכתבי את זה, מתוקה. תכתבי דף עבודה על מיניות.

מרי: אני מבינה את זה.

קייטי: קראי את הבא.

מרי: אני צריכה שהוא יכנס לכושר. אבל אני כבר בכושר.

קייטי: אה, באמת. מה לגבי המחשבות שלך?

מרי: אה. על זה אני יכולה לעבוד.

קייטי: את עושה את הכי טוב שאת יכולה?

מרי: כן.

קייטי: ובכן, גם הוא. הוא אמור להיות בכושר. האם זאת האמת?

מרי: לא. הוא לא בכושר.

קייטי: איך את מתייחסת אליו כשאת נקשרת למחשבה שהוא צריך להיות בכושר? מה את אומרת? מה את עושה?

מרי: הכל מאוד מעודן – למשל אני מראה לו את השרירים שלי. וזה כאילו שאני נגעלת. אני אף פעם לא מסתכלת עליו בצורה תומכת. אני אף פעם לא מעריצה אותו. אני לא עושה שום דבר אדיב בכיוונים האלו.

קייטי: אוקיי, עצמי עיניים. הסתכלי על עצמך מסתכלת עליו ככה. עכשיו הסתכלי על פניו.

מרי: [הפסקה. נאנחת.]

קייטי: הישארי בעיניים עצומות. הסתכלי עליו שוב. מי תהיי כשאת עומדת איתו ללא הסיפור שלך שהוא צריך להיות בכושר?

מרי: אני אסתכל עליו ואראה כמה הוא נאה.

קייטי: כן, מלאך. אני חיה עם הגבר הכי נאה בעולם.

מרי: לא, אני חיה איתו.

[צחוק.]

מרי: אני באמת חיה איתו, בעצם.

קייטי: בעצם את כן. ואת אוהבת אותו. זה לא מרתק? זה מאוד מרגש, מתוקה. אז בואי נישאר שם לרגע. [הפסקה.] הסתכלי איך את מתייחסת אליו והוא עדיין רוצה לנסוע איתך להוואי. זה מדהים.

[צחוק.]

מרי: מה שמדהים בבחור הזה הוא שאני כל כך נוראית ומגעילה אליו והוא אוהב אותי ללא תנאים. זה משגע אותי.

קייטי: זאת האמת?

מרי: לא. עד כה זו החשיבה שלי שמשגעת אותי.

קייטי: אז בואי נחזור אחורה. הוא צריך להיכנס לכושר. הפכי את זה.

מרי: אני צריכה להיכנס לכושר. אני צריכה להכניס את החשיבה שלי לכושר.

קייטי: כן, כל פעם שאת מסתכלת עליו ואת נגעלת, תכניסי את החשיבה שלך לכושר. שיפטי את בעלך. כיתבי זאת. שאלי ארבע שאלות, והפכי את המסר. אבל רק אם נמאס לך מהכאב.

אוקיי מותק, אני חושבה שקלטת את זה. פשוט תמשיכי עם שאר הרשימה באותו האופן. אני אוהבת לשבת

איתך. תודה.

בחזרה לרשימת המאמרים
תקנון האתר
ביירון קייטי | בקרו בדף הפייסבוק שלנו | מרכז "פתח למחשבה" כתובתנו: בצלאל 8 , ר"ג (מרכז שביט). טלפון: 077-2002228 | The Work of Byron Katie
iMoon פיתוח תוכנה