פתח למחשבה
דף הבית
לוח אירועים
על השיטה
מי אנחנו?
קהילה
צור קשר- 7 מתנות חינם
בלוג
מערכות יחסים
מפגשים אישיים
קבוצות לימוד ותרגול
טיפול זוגי
הכשרת מאמנים ומטפלים
 כסף ועבודה
כיצד להתמודד עם דימוי עצמי נמוך וביטחון עצמי נמוך
הורים  וילדים
פעילות לארגונים
מצא שותף לתהליך ה
הורדת דפי עבודה
ירחון מחשבות אחרונות
בחזרה לרשימת המאמרים
גליון 2 - כל ההתחלות קשות
ורד פלד
30/04/2010


חברים וחברות לדרך

שלום!!!

מצ"ב הגיליון השני של הירחון האינטרנטי של מרכז פתח למחשבה :

מחשבות אחרונות והפעם בנושא :

כל ההתחלות קשות האם זו האמת ?

הגיליון כולל " תרגילים , חקירות לדוגמא, חומר מתורגם של ביירון קייטי ועוד............

אז קודם כל שתהיה קריאה מהנה בנוסף ובמסגרת התחלות חדשות אנחנו רוצים לבשר לכם על כמה וכמה התחלות חדשות :

1. אנחנו יוצאים לדרך עם תוכנית הליווי השנתית שלנו 24 שמות לאושר ונשארו עוד מקומות פנויים..... אם אתם מעוניינים להצטרף במחיר שלא יחזור לאחר פתיחת  השנה הראשונה (600 ₪) אנא היכנסו לקישור הבא  והירשמו בהקדם.
   
2. והדובדבן שבקצפת – הפסטיבל שיכלול בתוכו רבות מן ההתחלות החדשות של מרכז פתח למחשבה השנה ואת הכוכבים החדשים של המרכז:


פסטיבל חמישה כוכבים

* פסטיבל אינטימי לעד 24 אנשים עם יחס אישי
* 5 מנחים שונים – כל אחד והמתנה שיש לו לתת לכם מתוך המסע האישי שלו

להרשמה לחצו כאן

חמישה ימים בשבועות ימים שלישי – שבת כולל , 18-22/5/10

כל יום בין השעות 10:00-17:00

נגיש לכם את סל הביכורים של הסדנאות החדשות של מרכז פתח למחשבה לשנה זו.

הפסטיבל יתקיים במרכז פתח למחשבה רחוב חנקין 5 תל אביב ליד כיכר המדינה.

כל הסדנאות הן חוויתיות ומתקיימות לקראת פתיחתן של סדנאות מתמשכות כאלו במרכזנו.

זו ההזדמנות שלכם לטעום ולטעום מהכול...

נשמח מאוד להגיש לכל אחד מכם את כל טנא הביכורים שלנו ולכן אנחנו מאפשרים מחיר מיוחד מאוד 960 ₪ בלבד לנרשמים מראש לכל חמשת הימים!!!! עד 10.5

אין אפשרות להירשם רק לחלק מהסדנאות. ההרשמה היא לכל חמשת הימים בלבד.

זו הזדמנות חד פעמית לחוות סדנאות יומיות עם אריק וורד פלד (שמעבירים כרגע רק את מסלולי הלימוד הארוכים)

לאחר ה-10.5 ניתן יהיה להירשם לפסטיבל במידה ויישארו מקומות במחיר 1200 ₪ בלבד.

מספר המקומות מוגבל  מאוד!!!!!

המחיר לכל חמשת הימים , כל יום מ-10:00-17:00

להרשמה לחצו כאן

והנה פרוט הסדנאות :

ביום שלישי ה- 18/5/10 –מה זו אהבה ? בהנחיית שאנייה בן חיים.

מה זו אהבה...

את רוב חיי ביליתי בבילבול גדול מאוד לגבי מה זו אהבה
מה זו אהבה של הורים, מה זו אהבה של חברים, של בן זוג
ובעיקר שלי- מתי אני אוהבת
ומתי ממש לא ומספרת לעצמי שזו אהבה

הסדנה הפעם תעסוק באהבה
ובמחשבות הגלויות והנסתרות המרחיקות אותנו ממנה
דרך תרגילים שונים נציף ונפגוש מחשבות, אמונות ודפוסים שלנו הנוגעים לאהבה
וביחד נעשה את המסע החוצה מהסיפור ופנימה אל האהבה האמיתית שבנו.
להרשמה לחצו כאן
ביום רביעי – ה-19/5/10 –לדעת לחיות  בהנחיית דניאלה בוכניק
"לדעת לחיות"
מלמדים אותנו לקרוא
מלמדים אותנו לכתוב
מלמדים אותנו : אנגלית,חשבון,הסטוריה ולשון
אך את החשוב מכול-ולפניי הכול
לא למדו אותנו-"לדעת לחיות"
את חשיבות הדבר,הבנו מזמן-מהמקורות,ומתאוריות רבות ומגוונות
מסיפורים,מהשירים,ומהמון תוכניות
הזכיר זאת צרלי צפלין-לפני 51 שנים בשירו:
"כאשר אהבתי את עצמי באמת
הבחנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאוד
אבל כאשר אני מגייס אותה לשירות ליבי,
היא פוגשת פרטנר חשוב ואמיתי
ולזה קוראים "לדעת לחיות"
נחווה ונילמד:
איך לטפל במחשבות שגורמות לנו סבל
איך להתבונן פנימה אל עצמנו,ולהכיר את הפנימיות שבתוכנו,את צורת המחשבה,ודפוסיי ההתנהגות האנושיים
איך למצוא את האושר-ולראות שהוא אך ורק בשליטתנו
איך אנחנו הופכים להיות עבדים לרגשות שלנו -כשאנחנו כועסים,מאוכזבים,מתוסכלים,פוחדים,ועוד,,
איך לאהוב אהבה-שאינה תלויה בדבר
איך לאהוב את עצמנו-באמת
איך לדעת לחיות



להרשמה לחצו כאן



ביום חמישי ה-20/5/10 –לחזור ללב -העבודה מול הילדות והילדים האבודים שבתוכנו
  בהנחיית שרון ברגרין.


כשאני כותבת לחזור אל הלב אני מתכוונת לחזור אל המקום הבטוח המוגן והסומך . לחזור ולהרגיש שהעולם הזה הוא ביתנו. שבעולם הזה אנחנו מקובלים על כל הצדדים שיש בתוכנו. בסדנה אנחנו נחזור אל הילדים האלה שהיינו אל הרגעים שבהם נכנס הפחד והספק לתוך מערך האמונות שלנו. ויחד איתם נוכל לבדוק שוב את האמונות שלנו על העולם
.
מטרת המפגש הוא לשוב לאותם ילדים שהיינו ולתת להם יד במקומות שהמציאות או ההורים לא יכלה לעשות זאת-אנחנו הולכים להיות ההורים של עצמנו ובעזרת העבודה לקבל עוד נקודות הסתכלות על המציאות ועל החוויות שעברנו

ובהמשך של היום שנעבור יחד אנחנו נאפשר לילדים האלה שבתוכנו להגשים את הרצונות שלהם לשמוח ,ליצור ולבלות בנעימים עם ההורים החדשים שלהם אנחנו!!!

לחזור אל הלב הינה סדנה יומית שתיערך בשבועות שהיא טעימה מתוך סדרה של מפגשים  מעמיקים בנושא הילדות . הסדנה מחולקת לעבר, הווה ועתיד. זה הוא חלק מהעבר.
 







להרשמה לחצו כאן



ביום שישי ה- 21/5/10 –פער היצירה  – בהנחיית ורד פלד ורננה עמירן .

סדנא חוויתית בה נפגוש ונתמודד, באמצעות יצירה אמיתית שניצור, בכל המחשבות העוצרות והמגבילות אותנו בתהליך היצירה. הסדנא היא טעימה מתהליך שנתי של מפגשים חד חודשיים תחת הכותרת "חשיבה יוצרת" – בהם ניצור באומנות, כתיבה ועוד , נלווה תהליכי יצירה שונים של חברי הקבוצה, ובעיקר נבחן, נחקור ונלמד מהחשיבה העוצרת שלנו.
כל זאת על מנת לאפשר את זרימת כוח החיים הגדול והמעצים ביותר- כוח היצירה.
בואו נהפוך חשיבה עוצרת לחשיבה יוצרת.
להרשמה לחצו כאן
ביום שבת 22.5.10 –לגלות את הבית הפנימי  בהנחיית אריק פלד.

שנים רבות, ניסיתי להשיג את השקט והאושר ע"י חיפוש אחרי עוד השג, ועוד לימוד , הצטיינתי בכל , קיבלתי המון תעודות , חוויתי המון רגעים מרגשים אך תמיד היה משהו חסר, זה לא היה זה. למרות הכל לא היה לי את הביטחון העצמי הפשוט שיש לכל מי שיודע מבפנים שהוא שווה. בעזרת אנשים יקרים גיליתי שכל מה שחיפשתי נמצא כבר בתוכי.
השקט והאושר נמצאים כבר בתוכנו בבית הפנימי שלנו, כדי לגלות אותם עלינו לשחרר את כל המחשבות שמספרות לנו שאנו עדיין לא שם. לכל אחד מאיתנו יש זהות עצמית שהוא בנה לעצמו , הזהות הזו היא זהות בדויה, היא בנויה ממחשבות לא בדוקות שהחלטנו להאמין להן. חקירת המחשבות הללו תאפשר לנו פתח אל הזהות האמיתית שלנו שהיא מעבר לכל מחשבה.
להרשמה לחצו כאן


נשמח לראותכם אביב שמח פורח ומלבלב

ורד ואריק פלד
וכל צוות מרכז פתח למחשבה

נ.ב. מצ"ב תהליכי "עבודה" שנעשו ע"י מנחי הסדנאות השונים בנושאים בהם יעבדו איתכם בסדנאות השונות שווה קריאה!!!!



האמונה/המחשבה           זה לא מושלם______________ - חקירה שנעשתה ע"י המנחה רננה עמירן
1. האם זאת אמת? (האמונה/המחשבה) שכתבת בשורה הקודמת? כן
2. האם אתה יכול לדעת בוודאות שזוהי האמת?  לא
האם אני יודע יותר טוב מאלוהים/מהמציאות עצמה? לא
האם אני באמת יכול לדעת מהו הדבר הטוב ביותר בשבילי או בשביל אדם אחר לטווח הארוך, או לדרך שאני אמור לעבור בחיים? לא
3. כיצד אתה מגיב כאשר אתה חושב את המחשבה או מאמין לאמונה הזו?
אני מעקמת את האף כלפי היצירה שלי, משהו שעבדתי עליו כל כך הרבה זמן וזה עוד יותר מדכא אותי, לא מתחברת ליצירה שלי באותו רגע שהמחשבה שם, מרגישה מנוכרת לה ושאני עושה לה עוול ושזה לא מגיע לה. מרחמת על עצמי באותו רגע, ונוצרת שם חולשה בעקבות הרחמים, רפיון בגוף. יש בי המון עצב באותו רגע, עולה בי השאלה איך עושים את זה יותר מושלם, שוברת את הראש על כך וחווה המון מתח בדרך.
היכן ההרגשה הזו מכה בך , תאר מהן התחושות הקיימות בגופך כאשר אתה מאמין לאותה המחשבה?פרט ותאר את השתלשלות התחושות הגופניות ומהלכן.  
חווה לחץ באזור בית החזה, מזהה שהלחץ מגיע בעקבות הרצון שזה יהיה מושלם. רפיון וחולשה בגוף, משהו מאוד עצוב, לא כיפי, לא חיוני.
כיצד אתה מתייחס לעצמך כאשר אתה מאמין למחשבה??האם עולות בך מחשבות של ביקורת עצמית? מה הן?
עולה ביקורת כלפי עצמי "מה את תולה את זה??" "למה עשית זה עקום?!" אני ממש כועסת על עצמי על החלקים הלא מושלמים בציור. אני כועסת על עצמי שזה ממש לא יפה ואין לי ממה להתלהב, אני לא נהנית מהתהליך ובעיקר מחכה לתוצאה ולפידבק חיצוני, כלומר תולה באחרים את האושר שלי.
ואז בדרך כלל אני פונה לאוכל ומבקרת את עצמי גם על זה.
הסתכל על עברך,מתי בפעם הראשונה בחייך עלתה בך המחשבה הזו או מחשבה דומה לה?
התחלתי ללמוד אבניים בכיתה ד', והמשכתי עד הצבא, התחושה לוותה אותי תמיד כבר מהיצירה הראשונה. באבניים דרוש דיוק רב וכנראה למדתי שאם זה לא מדויק זה לא מושלם...

לאן החשיבה שלך רצה כאשר אתה מאמין למחשבה (רשום כל מחשבה אחרת שצפה ועולה וחקור אותה לאחר מכן).
אני מזהה עכשיו שהרגשתי הקלה כשעברתי לחוג עבודת יד מהאבניים, זוהי עבודה פחות מדויקת, ויותר מדויקת לי. כמו כן עולות בי מחשבות כמו "זה יכול להיות יותר טוב", "תתאמצי, תחקרי תשאלי!"
בעסק של מי אתה נמצא כשאתה מאמין למחשבה הזו? שלי \ של האחר \ של אלוהים  
אני בעסק שלי. הכל מושלם. רק המחשבות שלי מונעות את השלמות. ויש לי הבחירה לחקור אותן.
האם אתה יכול למצוא סיבה שלווה להמשיך ולהחזיק במחשבה זו?  לא
האם המחשבה הזו מביאה לך אושר או סבל?
מתח, בכל פעם שאני יוצרת משהו
האם יש סיבה טובה להפסיק להאמין למחשבה הזו?
כן, ליצור מהלב ולא מהראש. להתחבר מהלב ולא מהראש.
מהם הרווחים שלך מלהחזיק במחשבה זו? איזה תרוץ היא מעניקה לך?
עוצרת אותי מלאהוב את היצירה אהבה ללא תנאי. סוג של מערכת יחסים עם היצירה, תהליך ארוך טווח שקורה תוך כדי העבודה עליה ועמה, המחשבה מעניקה לי תירוץ להמשיך את ההתעסקות בציור, יש משהו מענג במזוכיזם הקשור אליה.
4. מי תהיה ללא המחשבה הזו?
אוהבת את היצירה לי אהבה ללא תנאי, מסתכלת עליה, מחייכת, נהנית, על גג העולם, גאה, גאווה כמו של הורה
כיצד תחיה את חייך באופן שונה ,אם לא תאמין למחשבה? עצום את עיניך ודמיין את חייך בלעדיה
הנאה מהיצירות המקיפות אותי, יכולה לראות שיצירה ועבודת יד זה דבר מדהים כשלעצמו, ולא משנה מה התוצאה. בלי המחשבה אני מתמקדת בתהליך, והוא שלו ונעים. תחושה של שקט בעודי מציירת.
דמיין שאתה פוגש את אותו אדם (האדם שלגביו קיימת המחשבה שלך) ללא כל ספור,מה אתה רואה?
מרגישה מאוד מרוצה מעצמי
איך זה מרגיש בגוף להיות בלי המחשבה? היה ספציפי.
הלב רחב, פתוח, שמח, אוורירי, מקבל

מי אתה יושב כאן ברגע זה ללא המחשבה?
אהבה שיוצאת מליבי ליצירה שלי, בעצם- לכיוון עצמי.

היפוכים:
היפוך ראשון: זה מושלם!
* היצירה הכי מושלמת לי בתנאים ובזמן הנתון.
* הוא באמת מאוד יפה..
* כך אמרו לי רבים אחרים
* זה מסביר את תחושת הגאווה שממלאה את ליבי לעיתים
* יש חלקים בציור שאין עוררין (לפחות לא בתוכי) שהם מושלמים

היפוך שני: אני לא מושלמת
   * כשאני מאמינה למחשבות שלי ומתנהלת לפיהן, כמו במקרה זה.
   * כשאני לא באמת הפנימית שלי- למשל קבעתי עם מישהי פגישה במועד שנראה לי שהיה נוח לה, מבלי להגיד אפילו שמעדיפה שעה אחרת.
   * כשאני נהנית רק מהתוצאה ושוכחת ליהנות מהתהליך.

היפוך שלישי: המציאות מושלמת
* היא מתנהלת באופן היחיד שבו היא אמורה להתנהל
* יש זרימה לדברים שאם משתלבים בה ולא מתנגדים החיים מדהימים
* היא מושלמת לי על כל שיעוריה וממתקיה. למשל שיעור היצירה העכשווי מאה לי חזק ובבירור שהציור נראה כפי שאמר להראות, וכך גם המציאות, ואני במקום שלו ונוח.

אני לוקחת לחיים מהאיפשור את הזכות ליהנות מהתהליך ולהתענג על כל משיכת מכחול!

להרשמה לחצו כאן

העולם רע כי אחי חלה –  עבודה שבוצעה ע"י המנחה שרון ברגרין
את החקירה אני עושה מנקודת המבט של ילדה בת 12 שהייתי ודרך המחשבה שלה שעדיין שמורים עימי . וכן מנקודת מבטי היום (בסדנה נקבל הנחיה ברורה כיצד לעשות זאת)
 
האם זאת האמת?
כן
 
האם את יכולה לדעת בוודאות שזו האמת?
לא
איך את מגיבה כשאת מאמינה למחשבה הזו?
אני מפחדת אני מרגישה שאין לי על מי לסמוך אני מרגישה לבד .
שאני תלויה בחסדיהם של הרופאים . ומיד אני שומעת את אימא שלי אומרת   שאי אפשר לסמוך עליהם מהניסיון שלה כאחות.
אני מרגישה שאני אשמה שעשיתי משהו רע ולכן זה קרה. אני מרגישה שזה בגלל שאחי נפל לי שהיה תינוק. בגלל שאני לא בסדר. אני מרגישה כואבת. אני מרגישה שלעולם אני לא אוכל להתגבר על הכאב הזה
אני מרגישה שפה אי אפשר לסמוך על אימא שהיא תתקן ותרפא ולכן אני כל כך לבד. אני נסגרת נאטמת. אני לא מדברת עם חברות ולא עם אף אחד. 
מכיוון שאחי נולד שאני הייתי כבר כמעט בת 12 . הייתי עבורו כאימא קטנה- שמרתי עליו, רחצתי , האכלתי וטיפלתי אותו כבר מהימים הראשונים להגעתו הביתה. והייתי המומה מעוצמת הכאב והפחד שהיו בתוכי כשהתגלתה מחלתו.
אני מרגישה חשופה ופגיעה.
בעסק של מי אני בעסק של אלוהים. אני רוצה שהמציאות תיהיה אחרת שאחי יהיה בריא, שהעולם הזה יהיה רק נעים ומוגן שלא יקרו דברים שאני לא יודעת איך להתמודד איתם מבחינה נפשית. אני מרגישה שרומיתי. האמנתי שהעולם הזה רק טוב , ואתה אלוהים רק טוב התבדיתי. חשבתי  שאתה אוהב אותי אך אם קרה לי דבר כזה אז בעצם יכול להיות שאתה לא. אני מרגישה לא אהובה. אני מרגישה שזה סוג של עונש שאני ומשפחתי קיבלנו בגלל משהו שעשינו. אולי היה לנו יותר מידי טוב ושמח מאז  שאחי נולד (אחי חלה בגיל 3-4 חודשים). אני מרגישה שאימא שלי רימתה אותי בכך שהיא הציגה לי את העולם כטוב ובכך שתמיד אמרה לנו שאלוהים אוהב אותנו כל כך שהוא לא ירשה לדברים כאלה לקרות.
אני נסגרת בהפסקות אני יושבת לבד בצד ולא מדברת עם אף אחד. אני מפחדת שהנורא מכל יקרה. שהוא לא יהיה בסדר , שהוא יפגע לעד או ימות. אני מפחדת שלעולם לא נשוב לשמוח במשפחתנו.
 
מי תהיי ללא המחשבה?
אני יודעת שאלוהים לא הפסיק לאהוב אותנו. אני שמחה שאחי חוזר הביתה ורוצה להיות קרובה אליו. לא כמו שהייתי כילדה מפחדת לשמור עליו שוב ומתרחקת. אני נשארת סומכת על העולם. הלב שלי נשאר פתוח ואוהב.אי נשארת ילדה שאוהבת את החיים. אני שמחה ביום של ההופעה שבה אספו כסף על מנת שאחי ייסע לעבור ניתוח בחו"ל. אני לא מתביישת לומר שהכסף הוא עבורנו עבור המשפחה שלי. כפי שהתביישתי אז. אני לא נוטשת אותי. אני רואה את אמא שלי בעיניים בהירות יותר. אני נשארת מחוברת.אני מקבלת שזה חלק מהעולם שלנו וממשיכה לאהוב.אני פותחת עיניים לוקחת פנימה ומודה על  הטוב שמתרחש סביבנו. על העזרה שאנחנו מקבלים
אני לא נסגרת. נשארת פתוחה.
 
היפוך:
העולם טוב כי אחי חלה
כי הוא ילד אהוב ומקבל טיפול מסור מאימא ומכל האנשים שאוהבים את אמא בבית החולים.

כי בעולם שלנו אפשר היה לעזור לילד כמוהו. 10 שנים או פחות אחורה מאז לא הייתה אפשרות כזאת

כי קיבלנו עזרה מאנשים שלא היו החברים הכי טובים שלנו אפילו. אנשים ארגנו עבורנו הופעה שתרמו שלושה זמרים מוכרים בארץ. אנשים מהמושב קנו כרטיס להופעה בהרבה מעל 50 שקלים מחירו המקורי. יש שקנו אף ביותר מ1000 שקלים. ולאו דווקא אנשים מקורבים אלינו. אני חושבת שפה אני למדתי עד כמה העולם יכול להיות נדיב. וזו אמונה שנטעה בי עמוק אז.

אמא שלי בהמשך בעבודתה יכלה להבין לליבם של הורים עם ילדים חולים . היא הפכה למשענת חשובה עבור הורים שכאלה. ובהמשך קודמה בתפקידה. היום היא מתאמת השתלות ומושתלים בשניידר ואדם שעושה את עבודתו מכל הלב.
.
אני חושבת שבי נטעה הרגישות לאנשים וההבנה הרחבה ממה אנשים בנויים. מהעוצמה שממנה הם בנויים. ורצון אז לתת להיות משהי שלוקחת חלק פעיל בריפוי העולם שלנו. וההבנה שיש עומק נוסף לעולם שלנו מלבד מה שנגלה לעין.
 
 

להרשמה לחצו כאן

"עבודה" שעשתה המנחה שאנייה בן חיים

הסיפור וה"חקירה" שבחרתי לחלוק איתכם כאן מדגימים משהו מתוך מה שהבנתי על מתי אני אוהבת ומתי לא, מתי אני נותנת ומתי אני בעצם לוקחת
ומה באמת סוגר לי את הלב
הדוגמה שנתתי היא לגבי קשר עם חברה טובה- זה יכול לקרות בגירסאות שונות מול חבר, אהוב, ילד, הורה, בעל, אישה או כל אדם קרוב אחר
זה יכול לקרות בצורה שונה גם מול אדם איתו אני מבקשת ליצור קירבה ושוב ושוב זה לא מצליח ואני לא מבינה למה...


אני זוכרת שהבנתי את זה מול חברה טובה שלי, שהיא ממש כמו אחות, שהתגרשה והתחילה להתמודד עם גידול שני ילדים קטנים לבד.
הייתי בדרך לנסיעה לטיול בצפון כשגיליתי שהיא בבית, חולה עם שני הילדים ואמא שלה ואב ילדיה לא בארץ.
התלבטתי מאוד אם לחזור או לא, רציתי מאוד את הטיול הזה וגם רציתי לעזור לה
הסתובבתי והתחלתי לחזור
כשבראשי המחשבות שאני חייבת לחזור
שאם אחזור אני לא חברה טובה, לא בן אדם טוב, אגואיסטית ועוד...
(ושאם אני כן אחזור אני כן טובה!!!!)
ושהיא חייבת את עזרתי ולא תסתדר בלעדי
כשהגעתי הייתי מתוסכלת עצובה ועצבנית על כך שויתרתי על הנסיעה שרציתי והייתי עם הילדים שלה מעט ובלי הרבה חשק, לשנינו זה לא היה שמח במיוחד
ועכשיו היו שם הרבה מחשבות על מה שהפסדתי ומה שפיספסתי וכל כולי הפכתי ל"קורבן" של הסיטואציה.
יום אחר כך היה יום שישי והייתי בלימודים משם התכוונתי להמשיך חזרה אל הטיול בצפון אותו עדיין רציתי
או לחזור לשבת אליה – לעזור לה עם הילדים
הייתי בהתלבטות גדולה בין לעשות את מה ש"בא לי" ל"מה שצריך, נכון, טוב, חברי...."
כששי- המורה שלי הפנה אותי להתבונן על מה קורה לי כשאני עם המחשבה שאני צריכה לעזור לה, שאם אני לא יעזור לה אני רעה, אני לא חברה טובה, אני לא מתחשבת, אני אגואיסטית

שי עובד עם דרך משלו, ולא עם "העבודה" של ביירון קייטי
אחרי תקופת לימודים איתו, אצלו למדתי ששתי הדרכים נפגשות ומשיקות ופעמים רבות אני משלבת במפגשים שאני מעבירה דברים שלמדתי דרכו.

אז כשהתבוננתי מה קורה לי כשאני חושבת את המחשבות האלה
ראיתי שאני מתמלאת במתח, במועקה כבדה
מרגישה קורבן, מרגישה חסרת אונים, מרגישה שמשהו נכפה עלי
ואז עולה בי התנגדות וכעס, עצבנות וגם בילבול
כי כביכול מה שאני רוצה ומה שאני צריכה, שנכון ושטוב בעיני מתנגשים
בנוסף עולות לי מחשבות על עצמי שאני לא בן-אדם טוב, שאני אגואיסטית ומרוכזת רק בעצמי
ואז אני ממש לא אוהבת אותי ונהיית מזה מאוד עצובה, חסרת אנרגיה ומסוגרת
ובעיקר- כשאני חושבת את המחשבות האלה אני לא אוהבת אותה!!!
אני מספרת לעצמי שהיא חברה קרובה ואהובה שלי שאני מאוד אוהבת,
כשלמעשה- ממש בו ברגע שעולות המחשבות "אני צריכה לעזור לה" ו"אם אני לא יעזור לה אני לא בסדר- רעה, אגואיסטית, לא חברה טובה וכו')
ממש באותו הרגע אני מפסיקה לאהוב- כל מה שתיארתי שקורה לי חוסם כל אפשרות לאהבה, לאהבה שיש בי להתקיים בי ולזרום מתוכי החוצה.
ראיתי שכשאני חושבת את המחשבות האלה אני משתמשת בה
משתמשת בה להיות זו שדרכה יקבע מי אני-
אם אני בן אדם טוב או רע, אם אני אגואיסטית או מתחשבת
אני לא באמת באה עם האהבה שלי לעזור לה (כשאני חושבת את המחשבות האלה)
אני באה עם אינטרס- להיות בסדר, להיות טובה ומשתמשת בה כדי להגיד לי את זה על עצמי
או כדי להגיד לי על עצמי את ההפך- שאני לא טובה ולא בסדר ולא חברה
כך או כך עם המחשבות האלה אני ממש לא רואה אותה ואת מה שהיא ומי שהיא
אלה את עצמי ומה זה יגיד עלי
ואותה כדמות שזקוקה לעזרה, שצריכה שיצילו אותה ולא כמרים, החברה שלי הגדולה, היודעת, היצירתית, המלאת חברות ואמונה ואהבה ודרכים ליצור את החיים שלה- אני מקטינה אותה בתוכי.
ושוב, בתוך כל זה אין מקום לאהבה, היא פשוט לא מתקיימת שם עם המחשבות האלה.

אז לקחתי את המחשבות האלה לחקירה –
"אני צריכה לעזור לה" "אם אני לא יעזור לה אני לא חברה טובה"

האם זו האמת?
כן, זו האמת מבחינתי

האם אני יכולה לדעת בודאות של 100% שזו האמת?
לגבי המחשבה הראשונה לא, אני לא יכולה לדעת בודאות מלאה שזה מה שאני צריכה
לגבי המחשבה השנייה הרגשתי שכן, זה ודאי שאם אני לא באה לעזור לה אני לא חברה טובה

איך את מגיבה שאת חושבת את המחשבה הזאת?
את התשובה לשאלה הזאת תארתי באריכות גדולה קודם לכן
ולתשובה הזאת יכולתי עכשו לראות שמתווספות מחשבות כמו
מי שאוהב צריך לעזור
מי שלא עוזר- לא באמת אוהב
מי שלא עוזר- לא בן אדם טוב, אגואיסט וכו'
מי שחבר שלי/ שאוהב אותי צריך לעזור לי
מי שלא עוזר לי  לא אוהב אותי באמת/ לא אכפת לו ממני באמת
ואז גם ראיתי את הרווח מהמחשבה-
המחשבה שאני צריכה לעזור לה ושאם אני לא יעזור לה אני לא חברה, אני לא בסדר וכו'
מתחזקת את האמונה שלי בכל המחשבות שהזכרתי עכשו
וכך מתחזקת את האמונה המעוותת שלי לגבי מה זו אהבה ואיך היא נראת-
עוזרת לי להחזיק בסיפור הידוע והבטוח על איך לקבל ולתת אהבה בעולם
שכמה שהוא גורם לי סבל- הוא עדיין בית בשבילי- בטוח, ידוע ומוכר
הוא הסיפור שאני מכירה מהבית, מההורים, מהחברה, מהסביבה ואם זה לא נכון אז מה זה אומר על החיים שלי? מה זה אומר על ההורים שלי?
כי בלי זה אני לא יודעת מה היא אהבה בעצם ועם זה לא קל לחיות....

אז מי תיהיי בלי המחשבה הזאת?
בהתחלה היה לי ממש קשה לראות מי אהייה בלעדיה
ההזדהות שלי עם המחשבה הזאת כלכך גדולה שפשוט לא יכולתי לראות מי אני בלעדיה, עד כדי כך היא חלק ממני, מהסיפור שלי על אהבה ועל החיים שלי
אז ניסיתי להתמקד באותה חברה, לראות אותה, את העיניים שלה, את תווי הפנים שלה, לראות אותה כפי שהיא, כשאין את המחשבה, נגיד ברגע בו היא לא צריכה עזרה ממני
ופשוט הרגשתי וראיתי אותה, את כל היופי שבה, את כל הדברים שאני אוהבת ומעריכה בה, את הרגישות שלה, את החוכמה שלה... הרגשתי אהבה, אהבה בתוכי, אהבה אליה, רק אהבה ועלו לי דמעות
ואז חזרתי אל הרגע הזה בו היא חולה וצריכה עזרה עם הילדים וכל הסיטואציה שהיתה
ולי אין את המחשבה שאני צריכה לעזור לה
ושאם אני לא יעזור לה אני לא בסדר, לא חברה טובה
מה קורה לי שם?
ופשוט רגשת אהבה, בלי המחשבה הזאת אני אוהבת, אני משוחררת, אני חופשייה
אין מתח, אין, לחץ, אין קורבנות, יש אהבה
והרגשתי איך מתוך האהבה הזאת הכל בסדר- אני יכולה לעזור או לא לעזור, זה לא משנה את האהבה שלי אליה, הלב לא נסגר.

היפוכים:
"אני לא צריכה לעזור לה"
כי אני לא צריכה, אין שום דבר שאני צריכה לעשות, זו הבחירה שלי ויש לי חופש להחליט לבוא או לא לבוא ואם כרגע אני מרגישה שיש משהו אחר שאני צריכה יותר, שחשוב לי יותר אני צריכה לעשות את מה שאני מרגישה והיא אולי תקבל עזרה אחרת. וגם כשאני עוזרת לה מתוך כל אותם מקומות שתארתי קודם של עצבנות ולב סגור שעולים י מתוך ה"צריכה" זה לא באמת עוזר בעומק, כי היא עדיין לא תרגיש שם את הנינוחות וההישענות שהיא ביקשה ואם אני כרגע לא כולה לתת אותם- עדיף שלא אתן עזרה מדומה שאינה אמיתית, שאין בה באמת אהבה.

" אם אני לא יעזור לה אני כן חברה טובה" או "אם אני כן יעזור לה אני לא חברה טובה"
כן, אם אני לא יעזור לה כזו עזרה שמקטינה אותה, שמשתמשת בה כדי להגיד לי דברים עלי, עזרה שאין בה אהבה אמיתית ושמחה אמיתית- אם אני לא יעזור לה ככה וילך למקום אחר ולא יביא אליה את המקום ה"משתמש" הזה אני אהייה חברה הרבה הרבה יותר טובה.
וגם- שהחברות הטובה שלי אם היא אכן חברות ואכן טובה
לא תלויה במתי אני עוזרת ומתי לא
אין לזה קשר בהכרח לאהבה
היא קשורה לאהבה שלי, ולנתינה  האמיתית שלי- שהיא קודם כל נתינה של מי שאני, של אמת וכנות ושל מה שהוא אהבה אמיתית
במקרה הקודם היתה זו לקיחה ולא נתינה, גם אם הייתי באה
ואני יכולה גם לא לבוא ולהיות עדיין בנתינה- בנתינה של אמת ושל האהבה שלי שעכשו מתבטאות אולי בלא לבוא – ואולי בכן- אין לה קשר לאיזה חברה טובה או רעה אני.

וגם-" אם אני לא יעזור לה אני חברה טובה לעצמי, אלי"
שוב, אם אני לא יעזור לה ממקום בו כל כולי ריחוק, תיסכול, קורבנות, חוסר אהבה, לב סגור וכו'
אם אני לא יעזור לה כי עכשו אני צריכה לעזור לי, ולא ירד על עצמי על זה
אני יכולה להיות חברה טובה שלי קודם כל- בלהיות קשובה לעצמי

ו- "אני צריכה לעזור לעצמי"
שזו מי שאני קודם כל צריכה לעזור לה להשתחרר ממועקות, ממתח, ממחשבות שגורמות סבל
ממקום בו הלב סגור וחסר אהבה
זו מי שאני יכולה הכי הרבה לעזור לה
קודם כל בלהיות קשובה, להתבונן על המחשבות, לזהות את אלו שגורמות סבל וחוסמות מאהבה
ולהזמין לאט ובעדינות למקום חדש

כשסיימתי את כל התהליך הזה כבר לא היתה התלבטות
פשוט לקחתי את התיק ונסעתי אליה בלי שאלות, התלבטויות, מתח או תיסכול
זו היתה שבת נפלאה מלאת אהבה איתה ועם הילדים שלה. העזרה יכלה להיות אמיתית ומהלב.

יכלה גם להיות שבת נפלאה מלאת אהבה בטיול עם החברים, מתוך האהבה שלי לחברה שלי ולעצמי
אבל זה לא מה שאהבה שלי אמרה לי הפעם.

להרשמה לחצו כאן













מחשבות אחרונות – גיליון מס' 2 של מרכז פתח למחשבה

כל ההתחלות קשות – האם זאת האמת?

החודש האחרון חלף לו במהירות מפחידה והאמת שזוהי התחושה שלי לגבי כל שמונת החודשים האחרונים מאז שעידו וזוהר הצטרפו למשפחה שלנו. השנה הייתה עבורי כמו כל חמשת השנים האחרונות שנה של התחלות חדשות – השנה התחלה של חיי משפחה של שלושה, התחלה של חיים עם זוג תאומים בפעם הראשונה בחיי. בחמשת השנים האחרונות התחלתי כל כך הרבה דברים חדשים – התחלתי לעבוד כעצמאית, התחלתי עסק חדש – מרכז פתח למחשבה, התחתנתי- טוב עשיתי זאת כבר בעבר אבל זו הייתה הפעם הראשונה עבורי להתחתן עם אריק, להתחתן עם גבר ישראלי, נכנסתי להריון – גם כאן היו הרבה התחלות חדשות : חוויתי הזרעה בפעם הראשונה, חוויתי טיפולי פוריות בפעם הראשונה, הפריית מבחנה בפעם הראשונה ועוד דברים בדרך, ילדתי בפעם הראשונה , הפכתי לאמא בפעם הראשונה בחיי, בתוך מרכז פתח למחשבה – העברתי קבוצה בפעם הראשונה בחיי, הפקתי שני ביקורים גדולים מאוד לביירון קייטי בפעם הראשונה בחיי ובתוך ההפקות הנ"ל עשיתי המון דברים בפעם הראשונה בחיי – עיצבתי במה, ניהלתי הפקה, התעסקתי ביחסי ציבור ופרסום של אירוע, תפעלתי צוות ועוד. בקיצור לא אמשיך ואלאה אתכם ברשימה אינסופית.
  כמות ההתחלות החדשות שלי בחמש השנים האחרונות גדולה לעניות דעתי מסך כל ההתחלות החדשות שלי בכל חיי לפני חמש השנים הללו. העובדה הזו מדהימה אותי מצד אחד ומצד שני מובנית לי לחלוטין. כל אחת מההתחלות החדשות התאפשרה מאחר והיה לי ידע מסוים שרכשתי באותו נושא או כשרון מולד בתחום – אך כל אלו לפחות בחוויה שלי היו איתי כבר מזמן , לפני שנים רבות ובכל זאת הדברים הגיעו לידי מימוש רק בחמש השנים האחרונות. הסיבה לכך היא לדעתי היא ה"עבודה" הרבה שאני עושה ואשר חיה בקרבי בשנים הללו ומה שאני גיליתי עבור עצמי שמה שהפך עבורי בעבר את כל ההתחלות לקשות היו המחשבות שלי שחלקן הולכות איתי כבר שנים כגון: אני כישלון, אין סיכוי שאצליח, קשה מאוד להצליח, אני צריכה ביטחון ועוד ועוד ,רק היום במבט לאחור אני רואה כמה המחשבות הללו ניהלו אותי ומנעו ממני להקים וליצור בחיי דברים חדשים שרציתי בהם מאוד. ככל שחקרתי את המחשבות ושלא תהיינה טעויות - רבות מן המחשבות כגון המחשבה שאני כישלון ממשיכות להיחקר על ידי עדיין, גיליתי שדברים שרציתי קורים והמון התחלות חדשות צצות בחיי, בקלות רבה יותר ממה שחשבתי ופעמים רבות לא נעים להודות אפילו ללא תחושת מאמץ- גם אם הן גובות עשייה ועבודה רבה. אז לסיכום בימים אלו של פסח , חג השחרור אני מזמינה את כולכם להסתכלות לעבר התחלות חדשות ומה שמונע אותם מאיתנו – בחוויה שלי אלו רק או בעיקר המחשבות שלנו.

קריאה ותרגול מהנה
בברכת חג שמח
ורד פלד

נ.ב. התחלה חדשה וגדולה בחיי בחודש האחרון היא פרויקט : זוגיות עובדת – חקירה יומית שאני כותבת בנוגע למחשבות מתסכלות שיש לי בנוגע לאריק בעלי היקר , כרגע הבלוג הזה נשלח כסדרת מסרים מצ"ב הלינק להרשמה לבלוג  :  http://www.thework.co.il/default.asp?PageId=172            ניתן להגיב אליו למייל שלנו infoavoda@gmail.com ואשמח לפרסם תגובות נבחרות. אין ספק שזוהי אחת ההתחלות המשמעותיות ביותר בחיי בשנים האחרונות ומתרחשים בחיי שינויים רבים שמדהימים אותי כל פעם מחדש.

בהמשך הגיליון אצרף את אחת החקירות מהבלוג ומספר תגובות מרגשות שקיבלתי. תודה על כל התגובות מחממות הלב.

תרגיל מקדים לקריאת הגיליון:
אז קצת לפני שאתם ממשיכים לקרוא בואו נעשה קצת סדר. פסח הוא חג של סדר , עורכים אורחת ליל סדר , מסדרים את הבית ,אז בואו ננסה לעשות קצת סדר במחשבות שלנו שנוגעות לענייננו בגיליון זה : התחלות חדשות

1. ערכו רשימה של חמש התחלות משמעותיות שביצעתם בשנה האחרונה.

2. ערכו רשימה של חמש התחלות חדשות שאתם מעוניינים לבצע בשנה הקרובה.

3. לגבי כל אחת מחמת ההתחלות שכבר ביצעתם השנה , רשמו לפניכם את הסיבות לכך שאותם דברים קרמו עור וגידים ובוצעו.(לדוג' : קיבלתי סכום כסף שאפשר לי זאת, היה לי הידע המתאים, פנו אלי בהצעה לדבר וכו')
4. לגבי ההתחלות שאתם רוצים לבצע רשמו את כל הסיבות אשר בגינן לדעתכם טרם ביצעתם אותן עד היום. לכל מי שזקוק לרעיונות התחילו לקרוא את הרשימה הבאה בגיליון.

אני לא מתחיל/ה כי................

אני לא מתחיל משהו שאני מעוניין להתחיל בו ( עסק, עבודה, אורח חיים, חוג, פעילות כלשהי, קשר ועוד...) כי......

רשימת אמונות יסוד לחקירה בתחום של קושי בהתחלות:

אין לי מספיק כסף             אני עמוס מדי

אין לי מספיק זמן            אני צריך שדברים יקרו מהר

אני כישלון                אני צריך להאמין שזה יצליח

אני לא מספיק מוכשר            אף אחד לא ירצה/יבחר בי

יש תחרות קשה בתחום            כולם חושבים שזו טעות גדולה

אין לי סיכוי                אם אעשה זאת אצטער על כך

אני צריך שיעזרו לי            אני רוצה שכולם יהיו מרוצים

אני צריך בטחון                אין לי ניסיון

אני לא יכול להרשות לעצמי לעשות טעויות        אני משוגע/לא נורמלי

 אין לי כוח                אני תקוע/משותק                
אף אחד לא מכיר אותי            אני צעיר/מבוגר מדי

אני לא יודע כיצד להתחיל        מישהו אחר זקוק לי עכשיו

אני לא מסוגל לעשות את זה לבד    אני לא רוצה לקחת סיכונים

אין לי מספיק כוח רצון            אני לא מסוגל/אין לי יכולת

אני לא ממושמע                כלום לא ישתנה.
משולחנה של ביירון קייטי :

כל ההתחלות קשות, פגש אותי ופוגש אותי עדיין לפעמים בחיי סביב הנושא הכספי ואפשרות ההצלחה העסקית והכלכלית שלי בכוחות עצמי. אני חושבת שאת מה שאני עושה היום : מנהלת עסק ומעבירה סדנאות וקורסים לאנשים יכולתי לעשות מזמן. כלומר הידע , הכישרון והיכולת לעמוד מול קבוצה הם דברים שאני משתפרת בהם כל יום עוד אך הם היו קיימים בי הרבה לפני שהחלטתי להשתמש בהם וזאת לא משום שלא רציתי , תמיד רציתי להיות עצמאית,תמיד רציתי לעבוד עם אנשים אבל הרבה מאוד שנים עד שפגשתי את ה"עבודה" האמנתי בכל מאודי שאני לא מסוגלת להתחיל כי אין סיכוי שאצליח , כי אין לי מספיק כסף על מנת להתחיל ועוד כהנה וכהנה מחשבות מייאשות ומדכאות. חקירת המחשבות הללו בנוסף ללמידה מתמדת שתמיד התרחשה בחיי של נושא השיווק , ההפקה וההתנהלות הכספית הם אלו שאפשרו ומאפשרים לי להתקדם כל יום מבחינה כלכלית ועסקית. מצאתי את החקירה הבאה שלפניכם שנערכה ע"י קייטי עם אישה שמייצגת נשים ואנשים רבים לדעתי וכמו רובנו לפחות בחוויה שלי לא מאמינה שהיא מסוגלת לעשות דברים בכוחות עצמה וסובלת מכך. זו לא חייבת להיות חווית המציאות ואני מזמינה אתכם לקרוא את החקירה הבאה ולבחון זאת עבור עצמכם. יש בי רצון עז להעניק לאנשים נוספים את המתנה המופלאה הזו שאני קיבלתי בעקבות ה"עבודה" את המתנה של האמונה בעצמי שאני מסוגלת.הסתכלתם פעם על ילדים קטנים , הם מרגישים כל יכולים , מסוגלים לכל , העולם "קטן עליהם", אני חושבת שה"עבודה" עזרה לי ועוזרת לי כל פעם שאני לא מאמינה בעצמי וחושבת שאני לא מסוגלת להתחיל משהו שאני רוצה בו מאוד ושההתחלה תהיה קשה, לחזור להיות אותה ילדה קטנה אותה ורד קטנה וכל יכולה . אשמח לשמוע מכם תגובות על האפשור הזה של קייטי ועל דרכים שלדעתכם אוכל לעזור לאנשים להתחיל את העסקים שלהם שהם כל כך רוצים להתחיל. קריאה מהנה, ורד. (התרגום הוא תרגום חופשי,וכמו כל תרגום בחוויה שלי איננו יכול להיות מדויק במאת האחוזים. ניסיתי כמיטב יכולותיי התרגומיות להישאר נאמנה לרוח הטקסט).






"אני לא מצליחה בכוחות עצמי" – כל הזכויות שמורות ל-BKI international


מאופשרת: אני כועסת על עצמי בגלל שבימים אלו אני לא מצליחה להרוויח למחייתי, בכוחות עצמי.

קייטי : האם זאת האמת? "את לא מצליחה להרוויח למחייתך בכוחות עצמך", האם זאת האמת?

מאופשרת : אני נתמכת ע"י בעלי ואין כמעט אף אדם בטיפול אצלי בימים אלו.

קייטי : אז, האם את גורמת לבעלך לתמוך בך?

מאופשרת : כן.

קייטי : אז , אין לו ברירה?

מאופשרת : כן, יש לו ברירה.

קייטי : כן, הוא לא חייב לתמוך בך, אז "את לא דואגת להוצאות המחייה שלך בכוחות עצמך" – האם זאת האמת? קומץ אנשים באים לטיפול אצלך, הבעל שלך לעולם לא חייב לתמוך בך ואת תומכת בעצמך בכוחות עצמך.

מאופשרת : כרגע אני כל כך בראש שלי(במיינד שלי).

קייטי : והאם את נתמכת?

מאופשרת : כן , אני נתמכת.

קייטי : אז, " את לא תומכת בעצמך בכוחות עצמך" – האם זאת האמת?

מאופשרת : אני לא יכולה להבין כרגע.

קייטי : בסדר, אז תודה. מי מעוניין לעשות את ה"עבודה"? ואני מקווה שכולם בקהל עשו את ה"עבודה" על המשפט "אני לא תומך בעצמי בכוחות עצמי". האם יש מישהו בחדר הזה שלעולם לא נתמך? כולל אותך,מתוקה? אני מזמינה את כולם בחדר הזה
למצוא פעם אחת שבה לא תמכו בהם.זה לא אפשרי.אין אף פעם בחייכם שבה לא תמכו בכם.אני לא פגשתי מעולם אף בן אדם שיכול למצוא רגע אחד שבו לא תמכו בו. בכוחות עצמך (אתה תמכת בעצמך) עם או בלי עבודה. האם מישהו יכול למצוא רגע אחד שבו לא תמכו בו? גם אני לא. אז, מתוקה שבי עם זה לזמן קצר ונחזור אליך. בגלל שאני שומעת שיש לך קושי לסדר לעצמך את כל חלקי התמונה הזו בראש.

מאופשרת : אני פוחדת שלא אהיה מסוגלת לשרוד מבחינה כלכלית לבדי.אני מעוצבנת על עצמי בגלל שאני לא מצליחה לעמוד על רגליי לבדי מבחינה כלכלית אני מזלזלת בעצמי על כך שלא חיפשתי עבודה במהלך שנת הפירוד (מבעלי)  שתספק לי כסף למחייתי ואני לא סולחת לעצמי על כך שבזבזתי את הכסף שקיבלתי מבעלי – חלק גדול ממנו.

קייטי : אז, מתוקה  " את זקוקה ליותר כסף" – האם זאת האמת?

מאופשרת : לא זו לא האמת.

קייטי : טוב מאוד לדעת זאת. חלק מהכסף הזה בוזבז, יש לך רק כמה שנשאר לך ו " את זקוקה ליותר" האם זאת האמת ?

מאופשרת : אז הכסף בוזבז במלואו, ועכשיו את שואלת על הכסף שיש לי בימים אלו וזה לא הרבה.

קייטי : ו "את זקוקה ליותר" – האם זאת האמת?

מאופשרת : לא.

קייטי : כל כך טוב לדעת זאת. כיצד את מגיבה כאשר את מאמינה למחשבה ש " את זקוקה ליותר כסף" ? מה קורה לחיים היפים שלך ולגוף היפה שלך כאשר את מאמינה למחשבה :" אני זקוקה ליותר כסף" ואין לך יותר כסף?

מאופשרת : אני בפאניקה, אני מאבדת את שמחת החיים שלי שהיא עצומה, את השובבות שבי, את ההנאה שלי, את השלווה שלי עם עצמי ועם היקום. אני מתעצבנת על ביה"ס ש" מצץ" ממני את כספי.

קייטי : זה הרבה , זה הרבה.

מאופשרת : אני מגבילה (מצרה) את עצמי, אני מצמצמת את עצמי.

קייטי : אז, "אני זקוקה ליותר כסף" – את יכולה למצוא סיבה שלווה להמשיך ולהאמין במחשבה הזו?

מאופשרת : אין שום שלווה בכך, במחשבה הזו.

קייטי : אין שום שלווה בכך. אז, עצמי את עיניך, יקרה. עכשיו התבונני בעצמך חיה את חייך בדיוק בדרך שבה את חיה אותם ללא המחשבה " אני זקוקה ליותר כסף". הסתכלי על חייך ללא המחשבה.

מאופשרת : אז, יש לי הרבה זמן לבלות עם עצמי ואני מרגישה לגמרי טוב במקום הזה. ותמיד יש לי דברים לעשות. ויש לי קשרים נחמדים. למעשה,יותר עבודה – אני לא מעוניינת ביותר עבודה, זה רק בגלל המחשבה לעבוד יותר בשביל כסף. יש לי חיים מלאים, מלאים בהתנסויות,בציפורים, באנשים, בעצים , בכרי דשא

קייטי : וואו!!!!

קייטי : ובית

מאופשרת : כן יש לי דירה יפה.

קייטי : "אני זקוקה ליותר כסף" – הפכי זאת.

מאופשרת : אני לא זקוקה ליותר כסף.

קייטי : לא. לא כאן, לא עכשיו, לא כרגע. ואני אף פעם לא הכרתי בן אדם שהיה זקוק ליותר כסף ממה שהיה לו באותו רגע. ואני בחנתי זאת. ואני מזמינה אותך לבחון זאת. ובכל רגע,שימי לב כיצד יש לך מספיק כסף. בואי נסתכל על המחשבה הבאה, המשיכי לקרוא.

מאופשרת : אני עדיין מאוד נרגשת.

קייטי : זה מרגש, לא? חיים ללא דאגות כספיות.

מאופשרת : כן.

קייטי : אוו! את עדיין מאוד לחוצה.

מאופשרת : אני עצבנית על עצמי בגלל שאני לא מצליחה לעמוד על רגליי מבחינה כלכלית ללא התמיכה של בעלי.

קייטי : " את לא מצליחה" – האם זאת האמת? "את לא מצליחה לעמוד בכוחות עצמך" – האם זאת האמת?

מאופשרת : אני מצליחה לעמוד בכוחות עצמי אבל יש לי את הדעה שאני לא מצליחה לעשות זאת מבחינה כלכלית.

קייטי : אז, "אם הכסף של בעלך היה מתבזבז כולו, לא היית מצליחה?" האם את יכולה לדעת בוודאות שזו האמת?

מאופשרת : אני לא יודעת , לא , אני לא יכולה לדעת. אני לא יודעת כרגע.

קייטי : ומה קורה כאשר את מאמינה למחשבה ש"ללא הכסף של בעלך לא תצליחי" ?.

מאופשרת : אני מקטינה את עצמי, מגבילה (מצרה ) את עצמי, אני רואה את עצמי כמישהי שלא מסוגלת לחיות,כמישהי תלותית , מישהי שלא ראויה לחיות.

קייטי : ומה קורה מבחינה פיזית כאשר את חווה את המחשבות הללו ?

מאופשרת : אני מתמוטטת,אני לא יכולה לנשום בחופשיות, אני לא יכולה לחשוב באופן צלול, אני לא מסוגלת להיות מודעת לשאיפות ולחלומות האמיתיים שלי.

קייטי : אז, את יכולה למצוא סיבה שלווה להמשיך להאמין במחשבה ש"את לא יכולה להצליח ללא הכסף של בעלך" ?.

מאופשרת : אין שלווה – אין שום סיבה לחשוב כך.

קייטי : אז מי תהיי , חיה את חייך, את אותם חיים שיש לך כרגע ללא המחשבה  "אני לא יכולה להצליח ללא הכסף של בעלי" ?.

מאופשרת : אני צריכה להביא את עצמי למקום הזה, קודם כל אני מרגישה טוב, אני מרגישה עשירה, חיה,חזקה ולגמרי בעלת יכולת הישרדות.

קייטי : האם את יכולה לראות כיצד את מצליחה?

מאופשרת : נכון,כן.

קייטי : את מצליחה.

מאופשרת : אני אעשה זאת (אצליח).

קייטי : ללא המחשבה הביטי בחייך. מלאים באנרגיה ורעיונות.

מאופשרת : ויצירתיות,אני יכולה לתת כל כך הרבה לאנשים , הרבה יותר בצורה אינסופית.

קייטי : והם לא צריכים לשלם לך בעבור זה.

מאופשרת : נכון.

קייטי : הם משלמים לך או שהם לא – את הצלחה.את עוזרת לאנשים .זו הצלחה.

מאופשרת : (בוכה) אני מרגישה רע כאשר אני מחזיקה במחשבה שאני צריכה לקבל כסף מכל אחד שאני עוזרת לו.

קייטי : את לא צריכה, את לא צריכה. "את צריכה לקבל כסף מכל אחד שאת עוזרת לו " – האם זאת האמת ?.
מאופשרת : זו מחשבה, אני אוהבת לתת, לתת הרבה, לתת בנדיבות.

קייטי : כאשר את חושבת על זה את פורצת בבכי. זה מראה לך את הדרך.את לא צריכה לאפשר לכסף לעצור אותך מלתת. הם יתנו לך ביצים לארוחת בוקר – או לא. "ללא הכסף של בעלי אני לא יכולה להצליח" – הפכי זאת.

מאופשרת : אני הצלחה ללא הכסף של בעלי.

קייטי : כן ונקווה שהכסף הזה יגמר לך ותוכלי לבחון זאת.

מאופשרת : אהה!!!אההה!!

קייטי : אבל עד אז , את יכולה להרשות לעצמך לעזור לאנשים ללא כסף.או תמורת כסף – אבל הרעיון הזה לא צריך לעצור אותך.

מאופשרת : כן, הלב שלי מצטמצם כאשר אני חושבת שאני צריכה לעשות זאת רק תמורת כסף.

קייטי : ( צוחקת).

קייטי : את צריכה לתת את זה, כך את, זו את.

מאופשרת : אני גם רוצה לומר לך שפחדתי לבוא לכאן. מכיוון שאני לא יכולה לשלם הרבה או כמעט כלום.

קייטי : אני אוהבת שלא נתת לזה לעצור בעדך.

מאופשרת : לא, לא היה שום דבר שיכול היה לעצור בעדי.

קייטי : את הצלחה.

מאופשרת : אני רוצה לעבוד על המשפט הזה שאני מזלזלת בעצמי בגלל שבזבזתי את הכסף שקיבלתי מבעלי בהדרכות הילינג ובעבודת הילינג.

קייטי : "לא היית אמורה לעשות זאת " – האם זאת האמת?

מאופשרת : אני רק יכולה לומר לך שעשיתי זאת.

קייטי : כיצד את מגיבה כאשר את מאמינה למחשבה ש" לא היית אמורה לעשות זאת, זו הייתה טעות". ?

מאופשרת : אני מרגישה אשמה מאוד ויש לי נקיפות מצפון,בגלל שבעלי צריך היה לשלם, אני מרגישה שניצלתי את המשפחה שלי, אני מרגישה פשוט רעה.
קייטי : אז "זו הייתה טעות – לא היית אמורה לעשות זאת" – הפכי זאת.

מאופשרת : זו לא הייתה טעות ? עשיתי זאת כי זה הדבר לעשות.

קייטי : אז חמודה תני לי דוגמא לכך שזה היה הדבר הכי טוב לעשות. כיצד זה יעזור לך בחייך ?.

מאופשרת : זה היה הרבה כסף.היה נכון להשתמש בזה בדרך שיש בה הגיון. אני לא הרגשתי טוב והייתי זקוקה להילינג (לריפוי).

קייטי : מדוע זה דבר טוב היום? מדוע זה נכון היום שזו לא הייתה טעות? דוגמא לכך שזה היה הדבר הנכון לעשות ?.

מאופשרת : בגלל שכסף רוצה שיבזבזו אותו.

קייטי : כן, הוא רק פשוט עובר הלאה , אז "עשיתי טעות"- הפכי זאת.

מאופשרת : לא עשיתי טעות.

קייטי : כן, זה נשמע כאילו באמת למדת הרבה וזה באמת יכול לעזור לך.

מאופשרת : כן ועוד איך.

קייטי : אז אם היית צריכה לבחור , האם היית בוחרת לעזור לאנשים או היית בוחרת בכסף.

מאופשרת : לעזור לאנשים.

קייטי : כן, את פשוט צריכה לעשות זאת, תודה חומד.

מאופשרת : ואני עושה גם עבודות נפלאות.

קייטי :  כן תודה לך.

מאופשרת : תודה לך.






 


תרגילים להעמקת ה"עבודה" בנושא התחלות חדשות


קחו לעצמכם מספר דקות על מנת לבצע את התרגיל הבא:

מצאו מקום שקט ונעים לשבת בו, רשמו לעצמכם רשימה של עשרה דברים גדולים או קטנים ככל שיהיו שאתם מעוניינים להתחיל בביצועם. ציינו ליד כל דבר שכתבתם שנת יעד וחודש לביצוע שהייתם מרוצים לו היה מתקיים.

נסחו כתבה בעיתון שמתארת את חייכם ,פועלכם וכל הדברים שהתרחשו בחייכם רשמו אותה כאילו היא נרשמה בתאריך היעד הכי מרוחק שכתבתם בתרגיל הראשון.

הכתבה יכולה להתחיל כך למשל :

"הגב' ארצי שמנהלת זה חמש שנים מכבר את מרכז האומנות לצעירים בעירה ומחברת רב המכר כיצד להישאר אומנותי בכל מחיר ,חתכה את סרט הנחת אבן הפינה של המרכז העולמי בניו יורק ל............."

לאחר שכתבתם את הכתבה על עצמכם קראו אותה לחבר או לעצמכם

נסו לתאר לעצמכם מה הרגשתם לאחר הקריאה הזו

נסו לבדוק מה הן המחשבות שמונעות מכם להתחיל את כל אותם דברים מופלאים שתיארתם שביצעתם בעתיד ,כבר היום.

אני מזמינה אתכם לקחת כל אחת מן המחשבות הללו לחקירה

שיהיה בהצלחה ונתראה בגיליון הבא

ורד פלד





בחזרה לרשימת המאמרים
תקנון האתר
ביירון קייטי | בקרו בדף הפייסבוק שלנו | מרכז "פתח למחשבה" כתובתנו: בצלאל 8 , ר"ג (מרכז שביט). טלפון: 077-2002228 | The Work of Byron Katie
iMoon פיתוח תוכנה