מחשבות, התמודדות עם מחשבות טורדניות, מחשבות שליליות
דף הבית
לוח אירועים
על השיטה
מי אנחנו?
קהילה
חנות
צור קשר- 7 מתנות חינם
קורס מאפשרים VIP, ...           קורס מאפשרים 2014, ...           סדנת תרגול שיטת העבודה, ת"א...          
מערכות יחסים
מפגשים אישיים
קבוצות לימוד ותרגול
טיפול זוגי
הכשרת מאמנים ומטפלים
 כסף ועבודה
כיצד להתמודד עם דימוי עצמי נמוך וביטחון עצמי נמוך
הורים  וילדים
פעילות לארגונים
מצא שותף לתהליך ה
הורדת דפי עבודה
עקרונות השיטה

בבסיס שיטת העבודה של ביירון קייטי עומדת התובנה שכל הסבל שנגרם לנו בחיים נגרם אך ורק בגלל מחשבות שרוצות שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא


רוצים ספרון אינטרנטי בחינם שכתבה ביירון קייטי ועוד מתנות ? לחצו כאן


לפניכם עיקרי השיטה כפי שביירון קייטי מתארת אותם.

מה שיש יש


אנחנו חשים סבל רק כשאנו מאמינים במחשבות שמתווכחות עם מה שיש. כשההכרה צלולה לגמרי, "מה שיש" הוא מה שאנחנו רוצים. אם אתם רוצים שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא, עדיף שתנסו ללמד חתול לנבוח - תנסו ותנסו, ובסוף החתול יביט בכם ויגיד, "מיאו". הרצון שהמציאות תהיה שונה הוא חסר-תוחלת.

אבל אם תשימו לב, תיווכחו שמחשבות כאלה חולפות במוחכם עשרות פעמים ביום, חלקן הגדול הן מחשבות אוטומטיות. "אנשים צריכים להיות נחמדים יותר". "ילדים צריכים להתנהג יפה". "בעלי, או אשתי, צריכים להסכים איתי". "אני צריכה להיות רזה יותר (או יפה יותר או מצליחה יותר)". מחשבות אלה הן ביטויים שונים לרצון שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא. ואז פתאום אנו מוצאים את עצמנו מול התמודדות עם מחשבות טורדניות ומחשבות מטרידות. אתם צודקים, זה נשמע מדכא. כל מתח וקשיים שאנחנו חשים הם תוצאה של הוויכוח עם מה שיש.

אנשים שאינם מכירים את העבודה אומרים לי לעתים קרובות, "אבל זה יפחית מכוחי, אם אפסיק להתווכח עם המציאות. אם פשוט אקבל את המציאות, אהפוך לאדם פסיבי. אולי אפילו אאבד את הרצון לפעול." אני עונה להם בשאלה: "האם אתה יודע בוודאות שזה נכון?" מה מחזק יותר: "הלוואי שלא היו מפטרים אותי," או "פיטרו אותי; מה אני יכול לעשות עכשיו בנדון?"

"העבודה" מגלה שהדבר שלדעתך לא היה צריך לקרות, כן היה צריך לקרות. הוא היה צריך לקרות כי הוא קרה, ושום מחשבות שבעולם לא ישנו זאת. אין זה אומר שעליך למחול על כך או להסכים לכך. העבודה מלמדת אתכם כיצד להתמודד עם מחשבות. פירוש הדבר רק שביכולתך לראות דברים בלי להתנגד אליהם וללא הבלבול שהמאבק הפנימי שלך יוצר. איש אינו רוצה שהילדים שלו יחלו, איש אינו רוצה להיות מעורב בתאונת-דרכים, אך כשדברים כאלה קורים, ההתמודדות איתם קשה, אך הוויכוח הנפשי איתם אינו מועיל. אנחנו יודעים שהוא לא יועיל, ובכל זאת מוצאים עצמנו שוב ושוב מול התמודדות עם מחשבות טורדניות, כיוון שאלו דפוסי ההתנהגות שלנו ואיננו יודעים כיצד לשנותם.

אני אוהבת את מה שיש לא משום שאני אדם רוחני, אלא כיוון שכואב לי כשאני מתווכחת עם המציאות. אנו יודעים שהמציאות טובה בדיוק כפי שהיא, כי כאשר אנו מתווכחים איתה, אנו חווים מתח ותסכול, סבל וכאב. אנחנו לא מרגישים טבעיים או מאוזנים. כשמפסיקים להתנגד למציאות, הפעולה נעשית פשוטה, זורמת, נעימה ונטולת פחד. אני משתדלת לאמץ חשיבה חיובית כדרך לחיים.

רוצים ספרון אינטרנטי בחינם שכתבה ביירון קייטי ועוד מתנות ? לחצו כאן


התעסקו רק בעניינים שלכם

אני מצאתי רק שלושה סוגי "עניינים" ביקום: שלי, שלך ושל אלוהים (פירוש המילה אלוהים מבחינתי הוא "המציאות". המציאות היא אלוהים, כי היא שלטת. לכל מה שמחוץ לשליטתי, לשליטתך או לשליטתו של כל אחד אחר, אני קוראת עניינו של אלוהים).

חלק גדול מן הסטרס שאנו חווים נובע מהעובדה שאנו מתעסקים בעניינים לא שלנו.

כשבראשי עוברות מחשבות דוגמת "אתה צריך למצוא עבודה, אני רוצה שתהיה מאושר, אתה צריך להגיע בזמן, אתה צריך לדאוג לעצמך יותר," אני מתעסקת בעניינים שלך. כשאני מודאגת בקשר לרעשי אדמה, לשיטפונות, למלחמה, או מועד המוות שלי, אני מתערבת בענייניו של אלוהים. אם במחשבתי אני מתעסקת בענייניך או בענייניו של אלוהים, התוצאה היא פירוד. נוכחתי בכך בראשית 1986, כשהתעסקתי בענייניה של אמי, עם מחשבה כמו: "אמא שלי צריכה להבין אותי." מיד חוויתי בדידות. הבנתי כי בכל הפעמים בחיי שבהן הרגשתי פגועה או בודדה, התעסקתי בעניינים של מישהו אחר.

אם אתה חי את חייך ובאותו זמן גם אני חיה, במחשבות שלי, את חייך - מי חי את חיי שלי? ההתעסקות שלי בעניינים שלך מונעת ממני להיות בעניינים שלי. אני נפרדת מעצמי ותוהה מדוע החיים שלי לא מסתדרים.

לחשוב שאני יודעת מהו הטוב ביותר בשביל מישהו אחר - זה להיות מחוץ לעניינים שלי. גם אם אני עושה זאת בשם האהבה, זוהי יהירות לשמה. התוצאה היא מתח, חרדה ופחד. האם אני יודעת מה נכון בשבילי? זה, ורק זה, העסק שלי. על כך עליי לעבוד, לפני שאני מנסה לפתור לאדם אחר את הבעיות שלו.

אם תבינו את שלושת סוגי העניינים בעולם כך שתוכלו להתעסק רק בעניינים שלכם, חייכם ישתחררו באופן שאינו ניתן לשיעור. בפעם הבאה שתרגישו מתח, לחץ או אי-נוחות, שאלו את עצמכם בעניינים של מי אתם מתעסקים במחשבות שלכם, ויכול להיות שתפרצו בצחוק! השאלה עשויה להחזיר אתכם לעצמכם. ייתכן שתבינו כי מעולם לא הייתם ממש נוכחים, כי לאורך כל חייכם חייתם במחשבות שלכם את ענייניהם של אנשים אחרים. עצם ההבחנה בכך שאתם עסוקים בענייניו של מישהו אחר עשויה להחזיר אתכם אל העצמי הנפלא שלכם, ולעזור לכם לגלות את שמחת החיים ואת יכולת ההנאה מהחיים הטמונה בכם.

לאחר שתתרגלו זאת זמן מה, יכול להיות שתיווכחו לדעת שגם לכם אין שום עניינים ושחייכם מתנהלים מעצמם באופן מושלם, ותצליחו לגלות את השלווה.

לקבל את המחשבות שלנו בהבנה

מחשבות אינן מזיקות אלא אם כן מאמינים בהן. לא המחשבות גורמות סבל, אלא ההיקשרות (attachment) למחשבות. היקשרות למחשבה פירושה שאנו מניחים שהיא אמיתית מבלי לחקור. אמונה היא מחשבה שנקשרנו אליה, לעתים לשנים רבות.

רוב האנשים חושבים שהם מה שהמחשבות שלהם מספרות להם לגביהם. יום אחד הבחנתי שאינני נושמת - אני ננשמת. לאחר מכן נוכחתי לדעת, לתדהמתי, שאני גם לא חושבת - אלא למעשה נחשבת, ושחשיבה איננה דבר אישי. האם אתם מתעוררים בבוקר ואומרים לעצמכם, "אני חושב שהיום לא אחשוב"? מאוחר מדי: אתם כבר חושבים! מחשבות פשוט צצות. הן באות משום מקום וחוזרות לשום מקום, כמו עננים הנעים בשמים ריקים. הן באות כדי לחלוף, לא כדי להישאר. אין בהן כל נזק, גם אם הן מחשבות טורדניות או מחשבות שליליות, עד שאנו נקשרים אליהן כאילו הן אמת.

איש לא הצליח מעולם לשלוט בחשיבה שלו, אף שיהיו אנשים שיספרו לכם שהם הצליחו. אני אינני מרפה מהמחשבות שלי - אני פוגשת אותן בהבנה, והן מרפות ממני.

מחשבות הן כמו משב הרוח, או העלים על העצים, או טיפות-הגשם המטפטפות. הן מופיעות סתם כך, ובאמצעות חקירה פנימית אפשר להתיידד איתן. האם הייתם מתווכחים עם טיפת-גשם? טיפות-גשם אינן משהו אישי, וגם מחשבות אינן כאלה. אם תקבלו מחשבות שליליות כלשהן המעוררות כאב בהבנה, בפעם הבאה שהן יופיעו אולי תמצאו שהן מעניינות. מה שהיה פעם סיוט הוא כעת רק משהו מעניין. כשאותן מחשבות טורדניות יופיעו שוב, אולי תחשבו שהן מצחיקות. בפעם אחרת אולי כבר כלל לא תבחינו באותן מחשבות שליליות. זה הכוח הטמון בלאהוב את מה שיש.

הסדר של הבריאה: מחשבה -> רגש -> פעולה

קודם כל מופיעה מחשבה. אח"כ נחווה הרגש (כעס, עצב, שמחה). המחשבה היא הסיבה, הרגש משקף את מידת ההיקשרות שלנו למחשבה, את העוצמה שבה אנו מאמינים בה. אחר כך אנו פועלים בהתאם למחשבה או התגובה הרגשית שעלתה בנו.

כאשר אני פועל ע"פ מחשבות/רגשות שעלה ללא חקירה של המחשבות, החיים שלי הופכים לכאוטים ולא אוהבים. החקירה לא נועדה לשנות את פעולותינו, רק את המודעות שלנו. כאשר זה מתרחש הפעולות משתנות מעצמן והופכות להיות יצירתיות, מקוריות ונדיבות.

המחשבות תמיד קודמות להרגשה. הרגשה שלילית היא הסימן שלי שאני קשורה למחשבות שליליות שלא חקרתי. רובנו חווים את הרגש ואז מנסים לשנות אותו ע"י פעולה בחוץ, בעולם. כך אנו מאמנים את עצמנו להאמין שאני שיניתי את ההרגשה שלי, בעוד שבפועל ההרגשה תמיד משתנה מעצמה בכל מקרה, ללא "המאמץ" שלי.

האלטרנטיבה היא לחקור מחשבות שליליות שמביאות כאב וסטרס לחיינו. התמודדות עם מחשבות טורדניות, החקירה של מחשבות שליליות אלה, משנה עבורנו את המציאות המכאיבה, את "הבעיה", ובעקבות זאת את ההרגשה שבאה עם המחשבה - לעולם. זהו ריפוי אמיתי. הרגש הוא הסימן שהמיינד שלי יצא מאיזון ודרך החקירה אנו עובדים על הסיפור (אוסף המחשבות והאמונות) שגרם לכך. ככל שאנו מתמידים בחקירה ובהתמודדות עם מחשבות טורדניות, אנו מגלים שהרגשות שלנו הופכים למאוזנים ועקביים, ובסופו של דבר הרגשות היחידים שנותרים הם הוקרת תודה, חדווה, התרוממות רוח, רצון טוב והתשוקה לשרת.

ליישום השיטה ועוד פרטים על שיטת "העבודה" - לחצו כאן


רוצים ספרון אינטרנטי בחינם שכתבה ביירון קייטי ועוד מתנות ? לחצו כאן


תגובות
להשארת תגובה לחץ כאן
רחלי ראובני
21/02/2012
שעה 09:57
תגובה לשלומית
שלום שלומית. אכן, במלחמת העולם השנייה, האירופאיים הגויים התעסקו ב"עניינים שלהם..." ו-6 מיליון יהודים חפים-מפשע נרצחו על-ידי הגרמנים-הנאציים ועוזריהם. מה יש לכם לומר על כך? ** ובהמשך לתשובה של איריס. עניין העסקים אין משמעותו "לא אכפת לי"...אלא עניין "השליטה". אילו האירופאיים הגויים היו עסוקים בעניינים שלהם -דברים שהם בשליטה שלהם-,מתוך חשיבה צלולה, במקום להתנהל מתוך הפחדים שלהם... יש סיכוי גבוה יותר שהיו עוזרים מהר יותר. מחשבות מעוררות מתח כמו "הם חזקים מאיתנו" "אם אתערב יפגעו בי" "אם אני אעזור לאחרים זה יפגע בי" "הם חזקים מאיתנו" "אני לא מסוגל".... מחשבות כאלה גורמות לקפאון, אדישות, הדחקה...ומה שראינו בפועל - התעלמות/אדישות כלפי מעשי הרצח. ככל שאנחנו עושים יותר חקירות בשיטת העבודה, החשיבה צלולה יותר, אנחנו רואים באופן צלול מה ניתן לעשות (מה ביכולתנו ובשליטתנו לעשות). יש בנו יותר חמלה כלפי אחרים, ופחות מחסומים ופחדים שמונעים מאיתנו להיות בעשייה ונתינה לזולת. רחלי ראובני מרכז פתח למחשבה
רחלי ראובני
21/02/2012
שעה 09:55
תגובה לאיריס
יריס שלום, אין הכוונה ב"שלושת העניינים" או "שלושת העסקים" למקום של..."זה לא מעניין אותי", "לא עסק שלי", לא אכפת לי...". אלא מדובר בעניין השליטה. בכדי לענות על שאלת העסקים באופן מדויק, שאלי את עצמך אצל מי השליטה? לדוגמא: אם היום מנשבת הרוח, אצל מי השליטה? האם שלי, של האחר, או של אלוהים? השליטה היא של אלוהים. דוגמא נוספת: הוא פוגע בי, אצל מי השליטה? מי שולט במה הוא אומר או לא אומר? בן הזוג. זה העסק שלו, בשליטתו. אם יש מלחמה – עלייך לשאול את עצמך מה בשליטתך ומה לא. כאשר אני יודעת מה בשליטתי, אני פועלת מתוך מקום חשיבה צלולה ומציאותית יותר. וכך אני יכולה לפעול בצורה יעילה יותר. כאשר אני מנסה לפעול ולהפעיל דברים שאינם בשליטתי, התוצר הוא תסכול, ועשייה שאינה מקדמת לשום מקום. רחלי ראובני מרכז פתח למחשבה
שלומית רז
19/02/2012
שעה 20:38
איריס מ-18.2.12 צודקת
אכן, במלחמת העולם השנייה, האירופאיים הגויים התעסקו ב"עניינים שלהם..." ו-6 מיליון יהודים חפים-מפשע נרצחו על-ידי הגרמנים-הנאציים ועוזריהם. מה יש לכם לומר על כך?
איריס
18/02/2012
שעה 06:36
תגובה.
את אומרת - לא להתעסק בעניינים לא לי. ונותנת דוגמאות, ביניהן, מלחמה. זכורה לי מלחמה אחת שבני האדם מסביב במדינות עצמן ובמדינות אחרות אכן לא התעסקו בעניינים "לא להם". נשמע מוכר?
מאיו גניה
12/06/2011
שעה 22:20
שיטת העבודה
ע"פ תורת הבודהיזהם מהות הדברים זהה. מה ההבדל או הדומה בשיטתכם.
מאיו גניה
12/06/2011
שעה 22:17
מהות השיטה
תקנון האתר

 

iMoon פיתוח תוכנה