עבודת המידות- היא עבודת חייו של האדם היהודי-באמצעות ההסתכלות העמוקה פנימה אל עצמינו וברור של מה אמיתי ומה הוא "הלבוש"- הספור אותו אנחנו מספרים על האמת הזאת- אנו מתקרבים יותר להבנת ציר חיינו- ופועלים בעולם ביתר בהירות ושמחה. חז"ל נתנו כלים רבים להתקדמות אישית בעבודת המידות. וציר זה של דברי חז"ל מהווה תמיכה עמוקה ואינסופית להבנות אותן אנו מנסים להבין בעצמינו.

מאמרים אלו לקוחים מתוך חומרים המועברים בקורס "עבודת המידות בעזרת העבודה של ביירון קייטי" . זהו קורס של עשרה מפגשים, העוסק בלימוד העבודה תוך ברור מקורות יהודיים העוסקים בעבודת המידות הפרטית של כל אדם. השילוב של החומרים יוצר חגיגה אמיתי של ברור וחקירה.

 

מסופר על ר' הונא שהחמיצו לו 400 חביות יין. הלך לר' יהודה ולתלמידי חכמים שהיו איתו ושאל אותם – למה זה קרה לי, אמרו לו – אם באים על אדם ייסורין – יפשפש במעשיו – אמר להם כלום חשוד אני בעיניכם? אמרו לו וכי הקב"ה חשוד בעיניך?

שאל: מה אתם רואים בי? אמרו לו: לא שלמת לאריסיך את מלוא התשלום. אמר להם: הרי הם גונבים ממני ואני צריך לקזז משהו. אמרו לא: מה זה, גונב מגנב? מה לעשות שגם לזה יש טעם גניבה? לקח על עצמו להחזיר להם. יש אומרים שנעשה לו נס והחומץ הפך ליין ויש אומרים שפרצה מחלה שהתרופה לה הוא חומץ והתייקר החומץ כמו יין.

 

אנו רואים שרב הונא מבקש לדעת מה באמת קרה וחז"ל מבקשים לאפשר לו לבדוק את המציאות כפי שהיא. הם מנחים אותו בשאלות שונות שיאפשרו לולראות את התמונה כולה . במעלתו של רב הונא , ברור לו שמה שנעשה איתו הוא תוצאה ישירה של מעשיו. אך גם לנו יכולה עבודת ברור זולעזור ולהוביל אותנו להבנה ודיוק גדולים יותר.העבודה של ביירון קייטי עוזרת לנו לכסות את כל מה שאפשר להבין על המציאות ומתוך כך, עוזרת לנו להיות בדיוק יותר גדול כשאנו באים לחיות אותה ולהגיב עליה.

 אם נבדוק את ספורו של רב הונא על פי העבודה , נמצא שהמחשבה שהטרידה את רב הונא היתה שנעשה לו עוול והיין לא היה צריך להחמיץ לו.

בואו נראה כיצד אנו יכולנו אנו להגיע לאותם מסקנות ולאן מוביל אותנו הספור כפי שהוא מסופר במסכת ברכות אם היה נעשה על פי העבודה:

הליינר: - היין לא היה צריך להחמיץ לרב הונא

שאלה ראשונה:- האם זאת האמת?

רב הונא עונה כן. אני לא רואה שזה מגיע לי.

שאלה שניה: האם אתה יודע בודאות שזאת האמת?

רב הונא: וכי חשוד אני בעיניכם? האם אתם חושבים, שואל הוא את חכמים שעשיתי משהו שבגללו נתחייבתי בהפסד זה? עונים לו חכמים האם אתה יודע בודאות? כמו אלוקים- והשאלה בלשונם: וכי הקב"ה חשוד בעיניך?

שאלה שלישית: איך אתה מגיב כשאתה מאמין למחשבה שהיין לא היה צריך להחמיץ?

אנו לומדים מן הספור שרב הונא לא היה מרוצה ממה שקרה לו, והוא מרגיש שנגרמו לו יסורין ויותר מזה, שלא בצדק.בהפסד הזה, הוא נזקק גם לעזרתם של ר' יהודה ותלמידי החכמים כדי לעזור לו במבוכתו.

שאלה רביעית:מי תהיה בלי המחשבה שהיין לא היה צריך להחמיץ לך?

כשרב הונא מקבל שאם אלוקים גרם לו להחמצת היין – יכולה להיות סיבה לכך שהוא אינו רואה אותה, הוא הרבה יותר פתוח לשמוע- הוא מבקש מחכמים שיספרו לו מה הם רואים, הוא מוכן לקבל בקורת ולתקן מה שביכולתו לתקן כלומר להחזיר את מה שלקח.

 

ההיפוכים: אם המחשבה היא לא אמיתית בודאות- בואו נבדוק את ההיפוכים שלה אם הם לפחות נכונים באותה מידה או יותר.

1. היין כן היה צריך להחמיץ לרב הונא-

 

א. כי הוא אכן החמיץ- המציאות מוכיחה

ב. כי הוא נתן לרב הונא הזדמנות "לפשפש במעשיו ".לראות את המציאות שנסתרה ממנו לגבי התנהגותו עם שכר הפועלים.

ג. כי הוא נתן לנו את האפשרות ללמוד ממעשי חכמים- לראות למשל שגם אדם גדול לא תמיד יכול לראות בעצמו את הדיוק המציאות שלו- והדרך לראות אותה היא לעבוד, לשאול לבדוק.

 

רב הונא לא היה צריך להחמיץ (להחמיץ פנים -להסתכל על המקרה כמקרה רע) ליין-

א. כי היין כמו כל דבר בעולם שהקב"ה מקרה לנו יכול ללמד אותו ולקדם אותו.

ב. כי גם כשנראה לנו שהדבר לא טוב לנו- אין לנו באמת ידיעה ודאית שזה אמנם כך (וראה לעיל- סוף הספור)

ג.        

רב הונא לא היה צריך ל"החמיץ" (להיות לא טרי- ערני , מדויק)לעצמו.

א. כי מתוך מצב של חמיצות- היה קשה לו לראות לבד מה זה יכול ללמד אותו על עצמו

ב. מתוך מצב כזה של חוסר ערנות, לא דייק במשא ומתן עם הפועלים שלו.