שלום קייטי,

קודם כל ברצוני להגיד שמאוד נהניתי מהספר "לאהוב את מה שיש" ומהניסיון לתרגל את שיטת החשיבה שלך בחקירה וכל זה, אבל הפסקתי לקרוא את הספר לפני כמה שבועות אחרי שנתקלתי בהצהרה שהיא לדעתי מאוד מטרידה וחסרת רגישות: "לא קיימת התעללות מילולית, קיים רק מישהו שאומר לי אמת שאינני רוצה לשמוע". האם תוכלי להסביר זאת למישהי שאימה החורגת אמרה לה מגיל 5 עד 21 כמה היא טיפשה, סתומה ואנוכית???? הו כן, ואיזה טעות אני בכלל. באמת, אם הייתי יודעת שאימי החורגת לא באמת מתעללת בי מילולית, רגשית ופיזית כנראה שלא הייתי סובלת מדיכאון, חרדה והפרעות אכילה. וואו, עכשיו זה באמת מאוד ברור לי, אני טיפשה!!

כילדה בת חמש, שש, שבע ידעתי שאני טיפשה ופשוט לא רציתי לדעת את האמת. זה תהליך המחשבה שאני אמורה להאמין בו לדעתך? אני עכשיו בת 36 ולגמרי מבינה שזה העסק שלי למצוא את האמת שלי, אבל להגיד שההתעללות המילולית וכו'....לא באמת התרחשה ושאני הייתי ילדה טיפשה ואנוכית שפשוט לא רצתה לשמוע את זה - את צוחקת עלי!!! בכל מקרה הסברתי למטפלת שלי מדוע אינני יכולה להמשיך בקריאת הספר שלך, בייחוד כי גם היא לא ידעה איך להתייחס לאמירה שלך, ואני מאוד סקרנית לדעת אם תוכלי להאיר את עיני, כיצד אמירתך המצוטטת יכולה להיות בעלת תוקף? אני מחכה בקוצר רוח לתשובתך (למרות שתאמיני לכך או לא, אני לא עד כדי כך טיפשה להאמין שתיקחי את הזמן לענות לי, כשבטח אין לך בכלל זמן לקרוא אישית את כל המיילים ששולחים לך) סתם ניחוש............

טרייסי היקרה,

בואי נגיד שאימי קראה לי טיפשה כשהייתי בת חמש והמשיכה לעשות זאת כל חייה. אני שנאתי אותה על כך! וגם שנאתי את עצמי על השנאה שלי אליה! זה הכי טוב שיכולתי לעשות. שנאה וטינה היו הכלים המוכרים לי להתמודדות, עד שלמדתי לחקור את המיינד שלי ואז דרך חדשה החליפה אפילו את הצורך להתמודד. בנוסף לכך, מתוקה, אני באמת לא רוצה שתחשבי משהו אחר ממה שאת חושבת. אני רק שואלת אותך, האם את מוצאת שלווה במה שאת חושבת? אין קיצורי דרך: העבודה עובדת רק כאשר אנו עונים על השאלות בכנות. אני בכלל לא מציעה דרך אחרת לחשוב, אני מציעה שאנשים יחקרו את מחשבותיהם המלחיצות ויפגשו את עצמם ממקום של הבנה גבוהה יותר ממה שהם חוו עד כה. האמת שלך היא זו שמשחררת אותך. למשל, אני כבר לא בת חמש, עשר, עשרים או אפילו שישים, וזה הזמן שאקח אחריות על הכעס, הסבל והתרעומת שלי. אימא שלי אמרה, "קייטי, את טיפשה", ואני לעולם לא עצרתי, לעולם לא הייתי שקטה מספיק לעצור ולשאול את עצמי אם זה נכון או לא!!! את מאמינה? "אני טיפשה" – האם זה נכון? איך אדע, מעולם לא עצרתי לשאול את עצמי. איך אני מגיבה כשאני מאמינה למחשבה? שבי עם ארבע השאלות ותעני עליהן בעצמך, בשביל עצמך. "אני טיפשה" – מי הייתי אם לא הייתי מאמינה למחשבה (בייחוד בזמן שאמי אומרת לי שאני טיפשה)? האם יכול להיות שהיא צודקת? והאם זה יכול להיות שהיא טועה? לא ידעתי עד ששאלתי את עצמי, ונטיתי להאמין לה עד שחקרתי את המחשבה הזו. זה הרגיש הרסני לחשוב שאני טיפשה והחזקתי בזה כאמת שעלי להסתיר. ניסיתי להסתיר זאת בכך ששיחקתי אותה חכמה. זה מאוד קשה לעשות כשאת חושבת שבעיקרון את טיפשה. כאישה בת 63 (אם זה יותר קל השתמשי בגילך ומינך) אבחן את זה עכשיו, כי עכשיו זה הזמן היחיד שממנו אני יכולה לבחון את זה. אני כבר לא בת חמש, אפילו אם אני עדיין חושבת כמו בת חמש (בדיוק כמוה) מאמינה למה שהיא האמינה לגבי עצמה ומנסה להסתיר את זה בכל מחיר. עכשיו, סוף סוף, אני אסתכל על זה. "אני טיפשה" – האם זאת האמת? איפה זה נכון שאני טיפשה ואיפה זה לא נכון שאני טיפשה? איפה אמי צודקת (אם בכלל) ואיפה היא טועה (אם בכלל). אז אני מספיק חכמה להלביש את עצמי, לצחצח שיניים, לקרוא ולכתוב. אני יכולה ללמוד. אני חכמה מספיק (לפעמים) לראות בעצמי איפה בחיים אני זקוקה לעזרה, באילו עבודות אני טובה, איפה אין לי כישורים ואני כנה לגבי זה. כנות היא הביטוי הגבוה ביותר לאינטליגנציה. בנוסף לכך אני טובה בהקשבה; זה חכם, באמת להיות בחמלה עם אנשים. מה אני יודעת, אולי אמי בכלל לא האמינה בדברים שאמרה לי. אני לא טיפשה מידי כדי להודות בחסרונות שלי שבעבר כללו קריאה בשמות שקריים מצדי, בשקט בדרך כלל. עכשיו הפכי את ההצהרה ומצאי שלוש דוגמאות שמראות כי היא נכונה ושלוש דוגמאות המראות כי היא לא נכונה: אני יותר מידי טיפשה להצליח במתמטיקה, טיפשה מידי כדי להיות נגרית, ויש פשוט דברים בחיים שהם לא מובנים לי, אז במובן מסוים, אמי צודקת. זה טוב לדעת. היפוך נוסף: אמי טיפשה. מצאי שלוש דוגמאות כיצד זה נכון (רק לדעתך כמובן). היי פתוחה, אדיבה ורכה ואולי תגלי שאת מתחילה לפגוש את אמך, או אמך החורגת בהבנה שלגמרי תפתיע אותך. אולי תתחילי להבין את הפחד שלה, הכאב שלה, הפצע שלה, כאב שמוביל אימא חורגת להיות כל כך רעת מזג עם בת קטנה וחמודה כמוך. ואיפה זה נכון שאמך החורגת איננה טיפשה? מצאי לפחות שלוש דוגמאות והביאי אותן לתשומת ליבה, ואפילו שתפי אותה כיצד הן עזרו לך בחיים, אם הן אכן עזרו, או פשוט שתפי שמצאת אותן. ואני גם מתרגלת את העבודה עם שלושת העסקים. אני עושה את העבודה ומקווה שהעבודה שאת עושה משרתת אותך כמו שהעבודה שאני עושה משרתת אותי. לא אמרתי הכל, יקרה, כי רק את יכולה לעורר את עצמך למה שנכון עבורך בחייך. שוב, אין קיצורי דרך, מלאך.

אני לא לוקחת את הזמן לעבור שוב על מה שכתבתי, לתקן או לשפר את זה, מתוקה וטהורה שכמוך. אני מקווה שהמילים שכתבתי ישרתו אותך. הזמן שלי כל כך דחוק שאני מופתעת מכך שכוונתך לשמוע ממני הזיזה אותי לקראתך. הכוח של האהבה זה כל מה שמזיז אותי, זה הכל. תודה לך על היותך בעולם ותמסרי שלום ואהבה למטפלת שלך ותודה על כך שהיא שם בשבילך – נפלאה, נפלאה שכמוך.

אוהבת את מה שיש

טיפשה וחכמה, לפעמים

Kt

אחרי שטרייסי קיבלה את תשובתי היא שלחה לי תגובה מאוד יקרה, שאינני יכולה להעלות עכשיו. נראה שהייתה לה פריצת דרך, שהיא קיבלה את מה שהיה חסר לה בניסיון הקצר והראשוני עם "לאהוב את מה שיש". תודה לכולכם שאתם שם להושיט יד מניסיונכם בחקירה לאלה שזקוקים לכך. ישנה ישירות ב"לאהוב את מה שיש", שלפעמים מצריכה את עזרתכם. המיינד של אנשים גורם להם הרבה פעמים לקפוץ למסקנות ולהאמין למה שהם חושבים ולא למה שבאמת כתוב בספר. אנשים שלא מכירים את העבודה לא תמיד מודעים לכך שהם מניחים הנחות. עד שאנו מבינים את ההבדל בין מה שכתוב, למחשבותינו, אנחנו חייבים להשליך את מה שלא כתוב על מה שבאמת כתוב. אנחנו חייבים להאמין למה שאנחנו חושבים כאילו הייתה זאת המציאות.

לפעמים כאשר אנשים מביעים "אלי" אהבה בפתיחות ומשתמשים במילות חיבה, ישנם אנשים שמתעצבנים ונדחים מכך. הם אומרים שזה מרגיש להם יותר מידי כמו הערצה לגורו. אני פשוט אוהבת שאנשים אוהבים. אני אוהבת שהם אוהבים אותי, אוהבים אתכם, ואוהבים את עצמם על כך שהם אוהבים אותי ואתכם, ושיש להם את האומץ להביע זאת. אני יודעת כמה זה יקר לאהוב, איזה כוח זה נותן לחיות מתוך חווית האהבה ואיזו השפעה יש לזה בעולם כולו.

אהבה היא איננה אישית, חוץ מאשר אל האדם שאוהב, או מהאדם שאוהב. לדעת מה היא אהבה זה לחוות את החוויה ולהבין את הפוטנציאל הבלתי מוגבל של כוח החיים שלנו וטבענו האמתי. אהבה זה ההיפך מדיכאון ובלבול. ברגע שהיא נחוות דרך אדם אחד, היא נשארת תמיד כנקודת התייחסות, ערה לאפשרות שלה כמציאות בלתי מוגבלת. זה טוב שאתם מתרגלים את הטבע שלכם והשפה של הטבע שלכם, כאשר זה נכון עבורכם, ושכל מלחמה מוזמנת לנייר ונחקרת, כדי לשמור על האהבה טהורה. כאשר אנשים אומרים לי שהם אוהבים אותי אני חושבת לעצמי - זו ברכה עבורם שהם הגיעו להבנה של האהבה עם מישהו שהם יכולים לסמוך עליו מעבר לכל ספק, שלא ישתמש בזה כקלף מיקוח. התפקיד שלי הוא פשוט לקבל אותה ולהרשות לה לגדל אותי בכוחה. אני אתם. תאהבו "אותי" או שלא.