להלן המחשבות של סטיבן (בעלה של קייטי):

הסוד: יהיה לך מה שאתה רוצה.

העבודה: אתה רוצה את מה שיש לך.

הסוד: הרצון שלי יתממש. אני יודע מה הכי טוב עבורי.

העבודה: הרצון שלי ממומש. מה שהכי טוב עבורי זה מה שקורה במציאות. (ב"אלף שמות לאושר", קייטי אומרת "הרצון שלך ורצון האלוקות הוא זהה, בין אם אתה מבחין בכך ובין אם לאו.")

הסוד: אתה יכול לשלוט במחשבות שלך.

העבודה: אתה לא החושב. אין אפשרות לדכא את המחשבות המלחיצות שלך. אלא לחקור אותן, והן עוזבות אותך.

הסוד: המחשבות החיוביות שלך יכולות להופיע כמציאות.

העבודה: המציאות היא הדבר הכי טוב שיכול להופיע. כאשר אתה מבין זאת, אתה חופשי.

יש סוד? אז בואו נגלה האם באמת יש סוד, האם באמת הוא קיים.

"יש סוד" - האם זאת האמת?

אינני יודעת, אני פשוט אינני יודעת, יכול להיות, ואיך אני אדע שגיליתי אותו? האין זה אומר (אם הסוד היה באמת עצמתי) שאם באמת מצאתי אותו -החיים שלי והחיים של כל מי שאני אוהבת, כלומר כולם על כוכב זה ללא יוצא מן הכלל היו מושלמים? שאני וכולנו לא נסבול יותר מצרכים ורצונות ונתרגש ונוקיר תודה על מה שיש לנו בזמן שאנו מבחינים שיותר ויותר דברים מגיעים אלינו כאשר אנו צריכים אותם ובזמן המתאים, פשוט אוהבים מה שיש כאן ועכשיו ברגע זה? הממ...בסדר, נמשיך.

"יש סוד" - האם אני יכולה לדעת בוודאות שיש סוד, שאם היה ידוע לי, היה נותן לי את המפתח לקבל את כל מה שאני רוצה שאין לי בחיים כרגע? סוד שייתן לי במועד אחר את מה שאין לי כרגע (דוגמאות: BMW, השרשרת שאני ממש רוצה, אבדן משקל, אופנוע)?

לא. אני לא יכולה לדעת. 

"

איך אני מגיבה כאשר אני מאמינה למחשבה ש"יש סוד" ואחרים יודעים עליו ואני לא?

אני חייבת לחיות בעבר ובעתיד שאינם קיימים אלא כדמיון לא ממומש. אני כמהה למה שאין לי ומאמינה שעושר חומרי ובריאות טובה הם המפתח לאושר שלי. נעזבת, מבודדת, לא מאושרת, מנסה בכל כוחי להשיג את הדברים שאני רוצה ולעתים קרובות נכשלת ומרגישה כמו כישלון. אני מתחילה להאמין שאני לא יכולה להשתמש ב"סוד הזה" ושבסופו של דבר יהיו לי את אותם חיים שהיו לי מלכתחילה, עם או בלי הצלחה חומרית. 

מי תהי בלי האמונה ש"יש סוד"? 

אוהבת את החיים, כיוון שהם מאוד גלויים ולא סודיים.

יש סוד? זה הזמן לחפש היפוכים שהם נכונים עבורכם לפחות כמו ההצהרה המקורית, ואף יותר. ההצהרה שלכם היא "יש סוד". אילו היפוכים אתם רואים?  

אם אני מאמינה ב"סוד" ולא יכולה למצוא את הסוד, לראות אותו, לתפוס אותו כעובדה, אז אני לא יכולה להוכיח את זה ל"עצמי" בעולם הזה. אין דבר שאינו גלוי במחשבה, כל דבר הוא כפי שאנו רואים אותו, וזה לא ממש סוד. רק כאשר איננו מבינים את הגורמים "זמן" ו"בעלות על דברים" (וגוף הוא גם דבר) אנו מנסים להכתיב ולעשות מניפולציות על שני גורמים אלו (זמן ובעלות).

הסוד הוא שכאשר אני רוצה מה שאין לי אזי אני רוצה מה שאין לי שוב, כאשר במציאות יש לי את מה שחשבתי שרציתי בעבר. אינני זקוקה לערוך תוכנית עתידית, ואערוך תוכנית כזאת אם היא הגיונית עבורי או אם יש צורך בה, אך זה יתרחש בהכרח אם לא אבטח בטבע היקום ובעצמי, ואני בוטחת "בעצמי" לחלוטין, וללא פקפוק, ובאהבתי את החיים על כל מה שיש בהם. לעולם אין גבול בנוגע לעשייה ברגע זה, כיוון שמה ש"אני עושה" זה מה שיש, וזה מצטבר כיוון שאני לא מתווכחת, אני עוקבת אחר ההוראות הנדיבות והפשוטות. אני לא עושה אחר כך את מה שאני עושה עכשיו, ואף אחד לא עושה. מאוחר יותר זה עכשיו.

הסוד הוא לאהוב את מה שיש. אני אוהבת את מה שיש כיוון שזה "מה שיש". עכשיו הוא כל מה שיש וכל מה שאי פעם יהיה! עכשיו, לא במועד מאוחר יותר, כל הצרכים שלי מתמלאים, כל המשאלות שלי, כל הרצונות שלי גלויים בפשטות ועיניי פתוחות לכך, והרגש הוא אהבה והכרת תודה לכל מה שקיים עכשיו בהינד עפעף ומגיע מבלי שזימנתי או קראתי או אפילו מבלי שביקשתי, התפללתי, או תכננתי.

לא ראיתי את אופרה מארחת בתכניתה אנשים שגילו את "הסוד". הייתי בנסיעות. אבל שמעתי מאחרים שהתכנית הסתיימה בשניים שלושה אורחים שגילו את "הסוד". הם דיברו על כיצד הם הפכו את התכניות, הרצונות, המשאלות, הצרכים, הדמיונות והדימויים שלהם לאמתיים במוחם. הם עשו כל מה שצריך בכדי ל"הגשים" את עצמם ולהיות אורחים בתכנית של אופרה וזו הסיבה שזה עבד. יתכן שישנם מיליוני אנשים שעושים את אותו דבר -רוצים לפגוש את אופרה באופן אישי. יתכן שהם באמת רוצים לפגוש אותה בכל לבם, וזה לא מספיק. דבר זה עלול בקלות רבה להוביל למחשבות ייאוש כגון "זה לא עובד בשבילי, אני עושה משהו לא נכון". חלק מכם, שפגשתי במהלך נסיעותיי, החלו לחשוב מחשבות כמו "אני יצרתי את הסרטן שלי", "מה אני עשיתי בכדי ליצור את הסרטן?", "אם הייתי יודע מה עשיתי בכדי ליצור את הסרטן יכולתי לגרום לתהליך הפוך ולהיעלמותו, ואם אני יכול לעשות זאת המשמעות היא שלעולם לא אהיה חייב לסבול." "אני חייב לדעת את הסוד או לסבול ולמות ללא צורך". "אני עומד למות אם אני לא אדע את הסוד, אחרי הכל, הרופאים אומרים שהם לא יכולים להציל אותי". "מה עשיתי בכדי ליצור את זה בי?"

יצירה אמתית נוצרת כך: אין סרטן עד שהרופא אומר למישהו שיש לו סרטן וכל עוד הוא לא מאמין בכך, אין לו סרטן. אם הם מעולם לא שמעו על סרטן בעבר, חייבים ללמד אותם קודם כל שהוא קיים, ואז הם מאמינים שזה מה שיש להם, וגם את זה צריכים ללמד אותם. אם הם לא מאמינים למה שהרופאים אומרים, אז המשפחה צריכה ללמד אותם. אנחנו מלמדים אותם שיש להם סרטן ואז אנו מלמדים אותם לנסות להיפטר ממנו, ואם הם לא יכולים אז הם ימותו. אך, אנחנו חייבים ללמד אותם שקודם כל הם חיים. אם לא לימדו אותנו, איך נוכל להאמין? ואנו בעצמנו יוצרים "את זה" (סרטן, הכל) ברגע שאנחנו מאמינים. כל ההוכחות מעידות על כך שהסרטן אמתי, וכך המחשבה נשארת תקועה במקום אחד. המחשבה עוברת מכלום לשיגעון ופחדים (לעתים, ממש שיגעון). כך אנשים יוצרים, מחזקים, ומשמרים את האמונות שלהם: "אני עומד למות, הם לא יכולים להציל אותי, הילדים שלי לא יכולים להחזיק מעמד בלעדי, אלוהים מעניש אותי, אני לא יודע איך להעלים את הסרטן שלי" וכך הלאה. כאשר הטלפון מצלצל ולפעמים מעבר לקו נמצא אדם שאתה אוהב, אתה צוחק, מדבר ונהנה מהחיים באותו הרגע. היכן הסרטן באותו הרגע? יש לך סרטן או שבאותו הרגע אתה ללא סרטן? כמובן, כולנו בוודאות ללא סרטן עד שעולה סיפור, שעדיין לא נחקר, ומספר על מציאות שיש בה סרטן. אני משתמשת במונח "בוודאות" בכוונה. כאשר אנו מאמינים למחשבות, לחוויות, לתפיסות, לרגשות, ולדימויים שבראשנו, באותו הרגע המחשבה יוצרת את מי ואת מה שאנחנו. אין זה "נכון" או "לא נכון", זה פשוט כך באותו הרגע שאנו מאמינים למה שאנחנו חווים כזהות שלנו.

בעולם שלי, לסרטן יש זכות לחיות או למות. לכל דבר יש זכות לחיים או למוות, כיוון שאני יודעת מהו כל דבר, מהו הטבע האמתי של כל דבר. אם "לי" יש סרטן, זו הזהות שלי (זה מי שהמחשבה שלי מזהה כ"אני" ) וכאשר אני לובשת את הזהות הזאת אני עשויה לבחור בטיפול כימותרפי, ללכת לטיפולים אלטרנטיביים, טיפולים רפואיים, לשנות את הדיאטה שלי, לחשוב חיובי, למרות שאנחנו ממשיכים להאמין למחשבות ה"שליליות" שלא נחקרו, שהן בדיוק ההפך ממה שאנו רוצים להאמין. אנחנו מאמינים בהן עד שאנחנו לא. חקירה שוברת את מעגל הקסם של המחשבות השליליות, ומכאן משפיעה על הרגשות והאמונות השליליות. אלא אם ערכנו חקירה, המחשבות השליליות רומסות את המחשבות החיוביות שבהן אנו רוצים להאמין. המחשבות השליליות שולטות, והמחשבות החיוביות הן עוצמתיות ונשמעות מספיק אמתיות בכדי לגרום לנו להרגיש טוב מדי פעם. הן לא עובדות כאשר אנחנו באמת מאמינים למחשבות המלחיצות, אלו שאנחנו לא רוצים להאמין בהן: "יש לי סרטן, אני עומד למות, הם לא יכולים לרפא אותי, המצב שלי חסר תקווה, זה לא הוגן, אני יצרתי את זה," וכו'. עם או בלי סרטן, החיים שלי הם מה שהם, ואני מוקירה תודה על כך. עם או בלי סרטן, אני עדיין יושבת בכיסא כותבת לכם, ויש שתי דרכים לשבת על הכיסא. אחת מאושרת, והשנייה בלחץ.

משפחה יקרה, אני מצפה להיפוכים ולדוגמאות מכם. אני רוצה שכולם יגיעו להבנה שרבים מכם מגיעים אליה בנוגע לרוגע שבחיים הפנימיים. אנא תחלקו את המחשבות הסודיות שלכם עם כולנו.

אוהבת את כולכם

קייטי.